באתר הצילומים הבינלאומי שלנו " אנשים בעולם" , אצרנו לאחרונה תערוכה חדשה בשם חיילות .  צילומים של חיילות , לוחמות וטייסות מרחבי העולם וכמובן גם מישראל .

הנה כמה דוגמיות מתוך תערוכת הצילומים :

חיילת באפגינסטאן לקראת פעולה מבצעית

חיילת ישראלית מיחידת החילוץ והפינוי של צה"ל

 טייסות אמריקאיות של מטוסי  F-15  , לקראת גיחה , 2005

חיילת שעלתה ארצה רק כדי להתגייס ליחידה קרבית

חיילות של צבא ארה"ב באפגינסטאן , 2010

 חיילת ישראלית והכלב המשמש  אותה בתפקידה הצבאי

עוד חיילות ישראליות מאותה יחידה

חיילת אמריקאית מיחידה מקבילה בצבא האמריקאי

חיילות בצבא צפון קוריאה , 6 שנות שירות חובה

חיילת בצבא הטורקי ( למורת רוחו של ארדואן)

טייסת מסוק בצבא ארה"ב 

הטייסת האפגאנית הראשונה

לוחמת בכוחות המיוחדים של אפגינסטאן , 2015

טייסות ישראליות , 2014

חובשות פראמדיות במבצע צבאי בעזה

החיילת עם הענייים הכי יפות בצה"ל

חיילת בצבא הסיני

חיילת בצבא המהפכה הסיני של מאו , 1970

קולונל ג'ני לוויט , טייסת מטוס F-15  בצילום משנת 2000 , כיום מפקדת כנף בחיל האוויר האמריקאי

לוחמות כורדיות לאחר הנצחון בקרבות קובאני

לוחמת פלמ"ח באימוני הטלת רימון 1947  , הצלם : ד. רובינגר

חיילת ישראלית באימונים

קישור ישיר לתערוכת הצילומים

אז מה יש לנו במהדורת הבלוג הבינלאומי , 19 לספטמבר 2015 : טירת מונטוזמה באריזונה  , צילום ייחודי של העיר זלצבורג באוסטריה , המשרתת – צילום של הלמוט ניוטון משנת 1985 , חייטים בלונדון 1944 , ארכיטקטורה ויקטוריאנית במנצ'סטר באנגליה (בניין שמעולם לא ראיתם , גם אם הייתם שם) . וגם יצירות אמנות מרהיבות שמעולם לא ראיתם , ואל תשכחו גם את העמוד השני בבלוג , שם תבקרו בתחנת הרכבת של אנטוורפן .

 העמוד הראשון 

העמוד השני 

נתחיל את "ההפלגה" במראות מתוך הסתיו בויילס אנגליה ובאזורי ניו אינגלנד  בארה"ב , אחר כך נחזור לרגע לאנגליה , שם נראה בניין מגורים בסגנון ויקטוריאני ( אזור מזרח ססקס) , נבקר במשק חקלאי קטן בסקוטלנד , אחר כך נעבור לרגע לספרד שם נראה כמה מיצירות האמנות הנהדרות של Joaquín Sorolla .

בעמוד מס' 2 נבקר בכנסיה עתיקה ברוסיה ( Theotokos of Vladimir Cathedral. Kronstadt, Russia). אחר כך במדור זוויות צילום נתבונן בצילומים בתוך בניין מגורים משותף בנאפולי , צילומי הכביסה .

בהמשך כמה דלתות צבעוניות ( את זו של סנטוריני אהבנו במיוחד) בעולם וגם אחוות הדובים באוראל .

אם יהיה לכם כוח להגיע לדף השלישי תוכלו לראות עוד אוצרות רשת , במיוחד כמה ציורים של  Henri de Toulouse-Lautrec.

גם בדף הרביעי יש אוצרות רשת שגילינו ועדיין לא ראיתם מעולם ( במיוחד אהבנו את צילום הצוללת הרוסית בים הצפוני בשיא החורף ) .

צילום הפתיחה , כאן באתר,  הוא של רחוב סירקוס באדינבורו העתיקה , סקוטלנד , רחוב מרהיב ביופיו . אם תקומו שם בחמש בבוקר תוכל לראות את שון קונורי צועד שם את צעידת הבוקר . כבר קשה לו .

חג שמח מצוות " הספינה"

לספינה הבינלאומית המהירה

במקביל אליכם עלו במהלך היום עוד 20,000 נוסעים סמויים מרחבי העולם ( 60 אחוז מארה"ב ,  20 אחוז מאנגליה , 4 אחוז מספרד, 6 אחוז מפורטוגל ,  2 אחוז ממצרים , 4 אחוז מהודו ,השאר לא מזוהים )

לספינה הבינלאומית המהירה

כבר כתבנו לפני שנתיים על הצלם  היהודי סול  לייטר , אבל בינתיים נתגלו בביתו צילומים נוספים .

הצלם סול ( שאול) לייטר  ז"ל בשנים האחרונות לחייו , נכנס לפנתיאון הצלמים האמריקאיים הדגולים

Saul Leiter (December 3, 1923 – November 26, 2013) was an American photographer and painter whose early work in the 1940s and 1950s was an important contribution to what came to be recognized as the New York School.

Saul Leiter – Wikipedia, the free encyclopedia

סול לייטר נולד בפיטסבורג להורים יהודים ואף החל כאיש צעיר בלימודי הסמכה לרבנות. בגיל 23 עזב את הלימודים ועבר לניו יורק שם החל לפתח קריירה של אמן. תחילה ניסה להיות צייר, אך בהמשך ובעצתם של כמה חברים שהכיר, בהם הצלם יוג'ין סמית, החל להתמסר לצילום. ב-1948 החל לצלם בצבע ובשנות הארבעים והחמישים היה למעשה הצלם היחיד שתיעד את ניו יורק בצבע (שלא למטרות מסחריות). בהדרגה התיידד עם כמה מהצלמים החשובים שפעלו בניו יורק בשנות החמישים, בהם רוברט פרנק ו-דיאן ארבוס ויחד הם מהווים את מה שלעיתים מוכר כ"אסכולת ניו יורק". בשנות החמישים נחשב לייטר לכישרון עולה, זכה להשתתף בתערוכות חשובות ונזכר בנשימה אחת עם חבריו, אך באותה עת החל להתמסר לעבודה כצלם אופנה ולמעשה נעלם מעולם האמנות ונשכח על ידי כותבי ההיסטוריה. הוא החל לחזור לתודעה רק שלושים שנה אחר-כך ובשנים האחרונות "התגלה מחדש" בסדרה של תערוכות וספרים.

לכתבה המלאה ("ציורי אור" הוא הבלוג של ד"ר יוחאי רוזן,)

צילום שלו בפריז: המלצר הוותיק בבית הקפה

Paris1959 Photography by Saul Leiter

סול  לייטר , פריז SAUL LEITER Waiter, Paris, 1959

צילומי הדוגמנית ג'ין שרימפטון

Jean Shrimpton by Saul Leiter

ההפלגה שלנו הפעם מתחילה  בממלכה מסתורית וקסומה : היא מסתתרת מעין העולם. מסרבת להישמע לחוקי הגלובליזציה, נאחזת בשארית כוחותיה בעולם עתיק יושן היא היא השנגרי-לה האמיתית.

גם עובדות יבשות המתארות את ממלכת בהוטן נשמעות כמו חומרי גלם לסיפור אגדות: מדינה בודהיסטית קטנה ומיסתורית, החבויה לה מהעולם ומשיני הזמן בין פסגות הרי ההימלאיה שביבשת אסיה. בראשה עומד מלך נערץ, הנשוי לארבע אחיות יפהפיות, נתיניו חייכנים, לבושים בבגדים מסורתיים, מתגוררים בכפרים מקסימים ומבודדים בנוף נפלא ובתולי, וממשיכים לקיים תרבות עתיקה ומרתקת שלא נשחקה עם הדורות ונשמרת על ידי החלטה נוקשה המגבילה את מספר התיירים המגיעים למדינה.

מי שיתמזל מזלו לבקר בממלכה הקטנה, יזכה לראות נופים מרהיבים, שהרי לא לחינם זכתה בהוטן בכינוי "שנגרילה", שפירושו "גן עדן".

בהמשך ההפלגה בעמוד 2 , נראה בספרד בסיבליה את Casa Palacio Condesa de Lebrija, Seville, Spain

בין לבין נראה יצירות אמנות מרהיבות ברזולוציה שעדיין לא ראיתם , ובעמוד 4 צילום מרהיב של הרכבת בשיקאגו .
חג שמח מצוות הספינה המהירה,

לספינה הבינלאומית המהירה

דרדסים לכל החיים: תושבי הכפר הפסטורלי הספרדי חוסקאר במחוז אנדלוסיה

מי שטייל במחוז אנדלוסיה שבספרד מכיר בודאי את "הכפרים הלבנים": כפרים הבנויים בסגנון המסורתי האופייני לאזור, שכל בתיהם צבועים בלבן. כזה היה עד לאחרונה גם הכפר השליו   חוסקאר (Juzcar), עד שנבחר על ידי ענקית התקשורת סוני כלוקיישן המושלם לקיום ההשקה העולמית של סרטה החדש "הדרדסים".

עם השקת הסרט "הדרדסים"  בחודש יוני 2011 נשפכו כ-4,200 ליטרים של צבע כחול על קירות הבתים בכפר השליו, לאחר שחברת "סוני" בחרה לקיים בכפר את ההשקה לסרט התלת-ממדי.

גל עצום בדמות 80 אלף תיירים שנהרו לכפר, הניע את ראשי הכפר להבין כי עדיף להשאיר את הקיים. תיירים שציפו לראות את "הכפרים הלבנים" הכל כך מוכרים למטיילים במחוז אנדלוסיה, הופתעו לגלות את המראה הסוריאליסטי. המראה הכחול הוביל לכך שמסביב לכפר מוצבים שוטרים, שמסייעים בהכוונת התנועה. זאת לאחר שכמה תושבים מקומיים התחפשו לדמויות שונות של "הדרדסים" ומצטלמים עם המבקרים הרבים.

גרינלנד

בהמשך "ההפלגה" נגיע לכמה כפרים צבעוניים בגרינלנד ונראה צילומים מרהיבים של הכפרים הכי מבודדים בעולם .

גרינלנד הוא אי גדול בצפון האוקיינוס האטלנטי, המוקף באוקיינוס האטלנטי מדרום, האוקיינוס הארקטי מצפון, ים גרינלנד ממזרח ומפרץ באפין ממערב. גרינלנד היא טריטוריה דנית בעלת שלטון עצמי רחב.

החלק הצפוני ביותר של גרינלנד לא מכוסה על ידי קרחון משום שהאוויר באזור זה יבש מדי מכדי שיווצר שלג,

פיורדים מצויים לכל אורך חופי גרינלנד. במזרחו של האי משתרע הפיורד הארוך בתבל, קנגרטיטיווק, שאורכו 350 ק"מ.

האוכלוסייה מונה 57,695 תושבים (לפי הערכה מ-2012). מתוכם 88% אינואיטים או בני תערובת אינואיטים-דנים. שאר 12 האחוזים הם ממוצא אירופאי, בעיקר דנים.

בין לבין נראה בדרכנו יצירות אמנות מרהיבות ברזולוציה שלא ראיתם עדיין ועוד צילומים מרתקים , כגון נהג הקטר ביפאן , 1947 .

חג שמח ושקט

ל"ספינה"  הבינלאומית

מקור ההשראה לסגנון הקולוניאלי באקזוטיקה הטרופית של האיים הבריטיים של המאות 16-17. מראה כזה מורכב מאוסף אקלקטי משולב של ערבוב והתאמה בין פריטים שונים שמקורם בסגנון ובטעם הבריטיים לצד פריטים מהאיים עצמם ותנאי מזג האוויר בהם.

ריהוט קולוניאלי מסורתי עשוי לרוב עצי מהגוני, טיק או פורניר של עצים טרופיים.

העיצוב הקולוניאלי מאופיין בשכבות של פריטים ושילובי מרקמים.

הסגנון הקולוניאלי האמריקאי מהשנים 1730 עד 1790 מכיל בתוכו ערבוב של אלמנטים של סגנון אנגלי גאורגיאני קלאסי ושל מאפיינים סגנוניים של הילידים האמריקאיים. השילוב ביניהם מביא לתחושה של מסורתיות ורוגע. הקולוניאליסטים אימצו את הסגנון הגיאורגיאני המתוחכם של קירות משובצים, שטיחים אוריינטאלים, בדי משי דמשק, ווילונות מלאי פרטים  ורהיטי צ'יפנדייל קוויים. בעלי המלאכה האמריקאיים הוסיפו ניחוח דמוקרטי בנוסף לאלמנטים  ייחודיים, נוחים ויחד עם זאת מסוגננים, כגון כלי כסף מעוצבים בסגנון מעודן, שעונים עתיקים, כלי זכוכית בסגנון פנסילבניה- גרמנית ורהיטים מעוגלים בסגנון המלכה אן עם הסמל המסחרי של רגליים מעוגלות.

מה הם המאפיינים של רהיטים עתיקים מהודו בעיצוב קולוניאלי?

 בכל תחומי העיצוב והארכיטקטורה שלטו השפעות אסלאמיות חזקות שהתפתחו במשך מאות בשנים. סגנון זה הגיע להודו עם השושלת המוגולית, שהשליט הידוע שבה הוא כנראה שאה ג'הן, שבנה את הטאג' מאהל. ואכן מספיק להסתכל על מקדש שיש זה בכדי לראות את מאפייני הסגנון ההודי שהושפע ממסורות טורקיות, אפגניות ופרסיות-מוצאם של המוגולים, ששלטו בהודו יותר מ300 שנה ועד 1850 בערך. בזמן זה עברה השליטה במרבית הודו לכתר האנגלי, ונמשכה עד 1947. אם כן, הסגנון ההודי-מוגולי התאפיין  בשימוש מרובה בקווים עגולים ומסולסלים, מבנים ורהיטים עתיקים מעץ מלא בהם הופיעו צורות דומיננטיות של כיפות, סבכות [משטחים מחוררים] מחומרים שונים-שיש ברזל ועץ, שימוש בשפע של צבעים חזקים ועיטורים עשירים-גילופים וציורים, שילוב של חמרים כשיש, קרמיקה ברזל ואבן במבנים ואף ברהיטים מעץ מלא.

האומנים שיצרו רהיטים עתיקים בעיצוב קולוניאלי התבוננו וחיקו רהיטים עתיקים שיובאו מאנגליה ואירופה-בעיקר לעיצוב בתיהם של אנגלים שחיו בהודו. הם העתיקו את הקווים הנקיים והמאופקים של רהיטים עתיקים אלו והוסיפו להם אלמנטים מהשפה העיצובית שלהם-עיטורים מעוגלים ומסולסלים, שימוש בגילופים סמליים כפרח הלוטוס, טווסים, ענפים מסולסלים וכן הלאה-סמלים הודיים שנחשבו משפיעי מזל וברכה לבית. הפרזולים היו ברובם במראה האנגלי.

"אר-נובו" – כמה ייצוגים ייחודיים

"אר-נובו" (בצרפתית: Art Nouveau) בפירוש מילולי – האמנות החדשה.

סגנון זה פרח באנגליה, צרפת, בלגיה, ספרד וארה"ב מסוף המאה ה-19 ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914.

"אר-נובו" הוא סגנון עיצובי עיטורי (קישוטי). מקור ההשראה מבוסס על אלמנטים אורגניים מהטבע כמו: צמחייה, פרחים, ענפים ודמות האשה – צורות זורמות ומפותלות. בנוסף לכך, הושפעו האומנים מצורות וצבעים מעולם החרקים, עופות – נוצות טווס, שריונות צבים, קשקשי לטאות וכד'.

מקור השראה נוסף לזרם זה בא מהאמנות היפנית שהתאפיינה בשילוב תמונות (דמויות של גיישות ומוטיבים של פריחת עץ הדובדבן והר פוג'י) עם טקסט (משיחות מכחול חופשיות) על רקע חלק ונקי.

סגנון האר-נובו מצא ביטוי ברהיטים, בפיסול, בעיצוב גרפי ובאדריכלות. העיטור שולב כמרכיב מבני בלתי נפרד מהם.

מעצבים, אמנים, אדריכלים, מהנדסים ותעשיינים שפעלו בסגנון זה, ניסו לגשר בין הקדמה הטכנולוגית לבין סגנון העבר. הם השתמשו בחומרים כמו ברזל יצוק וזכוכית. בתחום הריהוט, פותחה שיטה לכיפוף עץ בלחץ, בעיקר לכסאות.

סגנון ה"אר-נובו" התאפיין בשני זרמים עיקריים:

א.  זרם שהדגיש את הקוויות ואת המבנה האורגני השוטף. קו עיצובי מתפתל וזורם כמו בטבע.

ב.  זרם הפשטות שמקורו מהאמנות היפנית שבא לידי ביטוי בבניינים, ברהיטים, איורים ועיטורים.

השפעת סגנון "אר-נובו" ניכרת ביצירותיהם של ציירים ופסלים רבים גם בימינו.

כמה ייצוגים של ה"אר-נובו":

 מדריד

בריסל 

Horta Museum, Brussels

בודפשט , הונגריה 

Art Nouveau Reök Palace, Szeged, Hungary

טורינו , איטליה 

אמסטרדם 

האוונה , קובה 

ברצלונה

פריז

ריגה

 ארה"ב

Vintage Hair Combs Art Nouveau Matched Pair Hair Accessories

ריהוט

Art Nouveau meubles -Barcelona

ציור

Alfons Mucha

Alfons Mucha

Ernesto "El Chango" García Cabral

Angel – Kazimierz Sichulski

אנו תמיד מסיימים את "ההפלגות" שלנו בגילוי  יצירות אמנות מרהיבות :

Vladimir Dimitrov

Sally Storch

Gerda Wegener

 ולסיום , אם תחפצו לצלול עמוק יותר למצולות אוצרות הרשת שגילינו באוקיאנוס האינטרנט, אתם מוזמנים לעלות על "הספינה הבינלאומית"  שלנו , עומק העדכונים שם רב מאד בהיקפו ובאיכותו .

הבלוג שלנו "חוגג" השבוע  15 שנים , הוא התחיל כערוץ מפלט (אסקפיזים) בימי האינתפיאדה השנייה ונראה שלא ישבות ממלאכתו , לצערנו , גם בתקופה הקרובה.  אבל בסה"כ נמשיך להיות אופטימיים ונמשיך "להפליג" למקומות קסומים ולגלות את אוצרות הרשת.

בפתיחה : ציור של Sally Storch

View down from the top of Medina Sidonia, Andalusia, Spain

מדינה-סידוניה (בספרדית: Medina-Sidonia) היא עיר במחוז קדיס, הנמצאת בקהילה האוטונומית של אנדלוסיה, דרום ספרד. מדינה-סידוניה הייתה אחת ממושבי הדוכסות החשובים ביותר בספרד של המאה ה-15. מקור שם העיר בערבית, ופירושו "עיר צידונית", או "עיר של צידון". העיר נקראת על שם הפיניקים שהגיעו למקום בעת העתיקה, ונקראו גם בשם צידונים, כיוון שצידון הייתה אחת מעריהם הראשיות.

ככל הנראה מדינה-סידוניה שוכנת במקום בו הייתה נמצאת ההתיישבות הפיניקית הקדומה "אסידו" (Asido); מטבעות מהמאה ה-2 ומהמאה ה-1 לפנה"ס שנמצאו במקום, נושאות את הכתובת בלטינית: "Asido", אך גם כתובות פיניקיות כגון: "sdn" ו-"b'b'l". במאה ה-3 לפנה"ס, הרומים השתלטו על רובה של דרום ספרד, ושינו את שם המקום ל-"Asido Caesarina"‏^[1].

בשנת 712, מדינה-סידוניה נכבשה על ידי המצביא המוסלמי מוסא בן נציר ונעשתה לעיר הבירה של מחוז סידוניה. העיר הוחזרה לידיים נוצריות על ידי אלפונסו העשירי, מלך קסטיליה בשנת 1264, ונהייתה למעוז הקדמי בחזית עם המדינה המוסלמית האחרונה שנותרה בחצי האי האיברי – ממלכת גרנדה. מדינה-סידוניה הייתה גם מקום מושבם של מספר מסדרים צבאיים.

מדינה-סידוניה – ויקיפדיה

ראה גם : הערים הלבנות של אנדלוסיה |

רחובות וסמטאות בעולם

Dubrovnik- Croatia

הכפר Eze בצרפת

בריביירה הצרפתית שאליו מגיעים בנסיעה קצרה מהעיר ניס.

הכפר Eze מיושב כבר מתקופות קדומות, ובשל מיקומו האסטרטגי עבר ידיים רבות וזכה להיסטוריה מעניינת. כאן ישבו הפניקים והליגורים וביצרו אותו, כל עם וסגנונו, בפני שודדי הים. לאחר מכן עבר לידי הרומאים, ובמהלך מלחמה עם ספרד בשנת 1706 פקד לואי ה-14 להרוס את הכפר והטירה שבלבו כדי שלא ייתפס ויהפוך לנקודת התנגדות.

משנת 1388 האזור, ו- Eze בתוכו, נשלט בידי בית סבוי, ממלכה קטנה שבמשחק הפוליטי של אותם זמנים הייתה לעתים אויבת לצרפת, ורצועת חוף זו הייתה המוצא היחיד שלה לים. עובדה זו תרמה כמובן לחיזוק הביצורים ולשיפור ההגנות של הטירה והעיר במשך כל התקופה.

הנה עוד כמה צילומים מרהיבים מהכפר EZE :

אדריכלות

Palazzo dello Spagnolo, Napoli -1738

The Palazzo dello Spagnolo is a Rococo or late-Baroque-style palace in Rione Sanità in central Naples. It is best known for its elaborate staircase.

נפאל , סמטא אחורית , חיי יום יום

קורפו , יוון , חיי יום יום 

אפריקה , טוגו , חיי יום יום 

רפובליקת טוגו (בצרפתית: République Togolaise) היא מדינה במערב אפריקה. היא גובלת בגאנה במערב, בבנין במזרח ובבורקינה פאסו בצפון. בדרום נמצאת רצועת חוף קצרה עם מפרץ גינאה ובה נמצאת הבירה לומה.

כלכלת טוגו היא תת-מפותחת. רוב התושבים מתפרנסים מחקלאות לצריכה עצמית. תעשייה מודרנית כמעט ואינה קיימת ומוצר היצוא העיקרי הוא פוספטים. הפוספטים בטוגו הם בעלי מינרלים בשיעור הגבוה בעולם.

ענפי החקלאות הם קקאו, קפה, בטטה, כותנה, דוחן, סורגום ואורז. ענפי התעשייה הם פוספטים, טקסטיל ועיבוד מזון.

כמה צילומים של מכשירי רדיו ישנים , מתוך התערוכה הבינלאומית שלנו בפינטרססט על מכשירי רדיו נושנים 

השפעת האר–דוקו על עיצוב מכשירי הרדיו

EMERSON Model CH-256 "Stradivarius" Art Deco Radio 1939

אמנות

Charles Webster Hawthorne

Charles Webster Hawthorne (January 8, 1872 – November 29, 1930) was an American portrait and genre painter and a noted teacher who founded the Cape Cod School of Art in 1899.

Fabius Lorenzi

Charles Ephraim Burchfield

November Dawn, 1926. Charles Ephraim Burchfield. Watercolor and gouache on paper with traces of pencil laid down on board

המבנה הספיראלי של הכנסייה בדנמרק , נבנתה בשנת 1682 ,

"Vor Frelsers Kirke" in Danish, in Copenhagen

400 מדרגות עד לראש המגדל של הכנסייה , 150 מדרגות נמצאות מחוץ למגדל

תאורת רחוב

UK, Weedon, Northamptonshire

Barcelona

 Aberdeen

אברדין  היא העיר השלישית בגודל אוכלוסייה מבין ערי סקוטלנד, וב-2005 הוערכה אוכלוסייתה ב-202,370 תושבים. העיר שוכנת בחופה המזרחי של סקוטלנד, ונהנית מרצועת חוף ארוכה ורחבה. לעתים מכונה אברדין גם "עיר הגרניט" או "העיר הכסופה עם החולות הזהובים", זאת בשל מבנים רבים בעיר אשר נבנו באבן גרניט אפורה, אשר משקעי מינרל המיקה בה מנצנצים בצבע כסף. מאז שנתגלה נפט בים הצפוני מול חופי אברדין מכונה העיר לעתים גם "בירת הנפט של אירופה".

העיר מוקפת במצוקים של סלע, בעיקר גרניט, שהפכו לחומר הבניה המועדף על האוכלוסייה בתקופה הוויקטוריאנית. מצוקים אלה מעניקים לשולי העיר גם נופים ייחודיים ואתרי טיפוס סלעים פופולריים. ברצועת האדמה המחברת בין השפך של נהר הדי ונהר הדון התפתח חוף חולי כתוצאה מחומרי הסחיפה שמביאים הנהרות עמם.

העיר, המאחדת בתוכה את אברדין הישנה, אברדין החדשה, וודסייד והטירה המלכותית של טורי, משתרעת על 185 קמ"ר. היא פרושה על מספר גבעות, ושלוש מהן אף מונצחות בסמל העיר (גבעת הטירה, גבעת כנסיית סנט קת'רין וגבעת טחנת הרוח). ניתן לזהות את אברדין כעיר שצמחה באופן קלאסי מהטירה על ראש הגבעה ומשם התרחבה באופן הדרגתי.

באברדין יש כמה מהגלריות לאמנות והמוזיאונים המפורסמים ביותר בעולם. ביניהם ביתו של פרובוסט סקנה (Provost Skene), המוזיאון הימי של אברדין, והגלריה לאמנות של אברדין. זוהי גם אחת מערי הנמל הגדולות של אירופה.

נמל הנפט בעיר הסקוטית אברדין בלילה צפוני

הקתדרלה העתיקה באברדין

אוניברסיטת אברדין , אחת האוניברסיטאות העתיקות בעולם וגם אחת הטובות ביותר

 ביה"ס לרפואה של אברדין נוסד ב1490 והוא מדורג כאחד מעשרת בתי הספר לרפואה המובילים בעולם

רחוב טיפוסי באברדין

אחת מסמטאות הגרניט הטיפוסיות באברדין

 מבנה טיפוסי מהעת הויקטוריאנית באברדין

חוף הים , אברדין , סקטולנד

 :source and credit  

 זוויות צילום

אינדונזיה

באלי , אינדונזיה

חוף הים , סנטה מוניקה , ארה"ב 1950 

אמנות ופיסול

פסלת הברונזה האמריקאית Angela Mia De La Vega, מבחר מיצירותיה

אמנית צעירה , העדיפה לעסוק באמנות במקום דוגמנות,  מתגוררת בטקסס ונחשבת כאמנית מוערכת מאד בתחומי הפיסול בארה"ב ובעולם

למידע נוסף על האמנית

בדרום מזרח סיציליה משתרע עמק נוטו ובו הערים מודיקה, נוטו ורגוסה, המהוות מוזיאון חשוב לאמנות הבארוק. האהבה למקושט, לדרמטי, לחושני הוא חלק חשוב בטעם האמנותי הסיציליאני שמקורו במורשת הספרדית .

ואל די נוטו (איטלקית: Val di Noto, תרגום: פרובינציית נוטו) הוא אזור בדרום-מזרח סיציליה. האלמנט הגאוגרפי הבולט של האזור הוא רמת היבלין, ומספר עיירות השוכנות בשטחו הוכרזו על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, וזאת בשל היותן מייצגות שלאדריכלות הבארוק המאוחרת ואופי שיקומן לאחר רעידת אדמה חזקה שפקדה את האזור ב-1693.

רעידת האדמה העניקה לאדריכלים המקומיים את ההזדמנות להגשים את תוכניתם בקנה מידה גדול. היישובים החדשים תוכננו ברוח הרנסאנס והבארוק, כשרחובותיהם חוצים את זה בזווית או מתחילים ממוקד כלשהו כגון כיכר עירונית ומתפשטים ממנו בתבנית רדיאלית. מבנים גדולי ממדים כגון כנסיות, קלויסטרים וארמונות הוקמו כמוקד נוף ברחובות ועל מנת להעניק להם מראה מרשים. הסגנון שיושם ביישובים השונים נודע לימים כבארוק סיציליאני. אופי הבנייה מחדש של היישובים לא היה אחיד. חלק מהם שוקמו מחדש באתר שבו שכנו קודם לרעידה, חלק שוקמו ונבנו מחדש באתר אחר, חלק נבנו מחדש ואף הורחבו כאשר לצד החלק ההיסטורי ההרוס הוקם מרכז עירוני חדש, וחלק ננטשו לחלוטין.

תוך כדי שיקום היישובים בוואל די נוטו נערכו חידושים בתחומים רבים ובהם אדריכלות, אמנות ובנייה חסינה בפני רעידות אדמה. בתכנון היישובים החדש היו מעורבים אמנים ידועי שם כגון ג'ובאני בטיסטה וקאריני ורוסאריו גגלארדי, וכן אלפי בעלי מלאכה. סגנון הבנייה הסיציליאני החדש הושפע מסגנון הבארוק שהיה נפוץ באירופה באותה עת. מעורבות רחבה של רשויות השלטון ויכולת ארגון גבוהה סייעו להפיכת הסגנון הסיציליאני לבעל השפעה משל עצמו, וזאת למרות האסון הכבד שפקד את האזור. עם זאת, במאות השנים שלאחר תנופת הבנייה והחידוש הוזנחו המבנים החדשים, וכתוצאה מהתמשכות הפעילות הסייסמית באזור רבים מתוכם עדיין זקוקים לשיפוץ ולשיקום. שמונת היישובים שנכללו בהכרזה של אונסק"ו מייצגים את הישגי הבנאים לאחר האסון של 1693.

מקור : ואל די נוטו – ויקיפדיה

ראה גם : Sicilian Baroque – Wikipedia, the free encyclopedia

הנה כמה צילומים של המרפסות בסגנון הבארוק בערים של עמק נוטו בסיציליה :

 העיר נוטו , בירת מרפסות הבארוק בסיציליה :

 ולסיום כל "הפלגה", שלנו כמה יצירות אמנות מרהיבות ( הצייר התורכי  Ercan Sert)

רוסטוק

העיר ממוקמת על נהר Warnow בחלק הצפוני של הים הבלטי במדינת Mecklenburg-Vorpommern בגרמניה

בעיר ממוקמת אוניברסיטת רוסטוק, שהיא מהאוניברסיטאות העתיקות בעולם והעתיקה ביותר בצפון אירופה ואזור הים הבלטי.

העיר הוקמה במאה ה 12 בידי תושבים סלאביים, לאחר זמן נשרפה בידי השלטון הדני בכיבוש המקום, ההתיישבות הבאה הורכבה משלוש התנחלויות של אנשי מסחר גרמניים,אזור העיר העתיקה ,השוק וכנסיית פטרוס הקדוש, ההתנחלות השנייה נוצרה בחלק הקרוי היום העיר החדשה סביב השוק החדש ישן וכנסיית סנט מרי  והחלק החדש חדש .

מיקומה הטוב של ההתיישבות משך את הדנים לכבוש את המקום פעמיים ואפילו צבא נפוליון הכניע את העיר ואיבד אותה לאחר מכן במצור פרוסי,החל מהמאה ה 18 כאשר הפכה לאזור לבניית אוניות קיטור במספנות ,החלה העיר לצמוח ולהתפתח .

כיוון שבמקום החלו לבנות גם מטוסים  נפגעה העיר קשות בהפצצות במלחמת העולם השנייה.

בתקופת איחוד הגרמניות הפסידה את הבכורה בתעשייה המתועשת ומספר תושביה פחת גם מהגירה לאזורים אחרים בגרמניה.

רקע היסטורי : Rostock – Wikipedia, the free encyclopedia

Rostock – Devastation to Rebuilding | European Travelista

הנה כמה צילומים מהעיר רוסטוק:

יפאן

Hydrangea Road in Miyazaki, Japan

גם אם הייתם ביפאן לא ראיתם את שביל הפרחים הכי יפה בעולם , יש דברים שהיפאנים שומרים רק לעצמם .

למידע נוסף אודות הנתיב/שביל  המרהיב הזה ביפאן שמשתרע על 24 ק"מ במרכז יפאן והוא מהיפים בעולם 

Thomas Zhuang: Journey Series, “Firenze VII”, 2015

אמנות

הציירת  סוזאן ליכטמן   היא אחת הציירות הנפלאות והמוערכות כיום בארה"ב ובעולם 

בנוסף להיותה ציירת היא גם פרופסור לאמנות באוניברסיטת ברנדייס , לסוזאן ליכטמן יש קשרים משפחתיים גם בישראל .

לאתר של הציירת סוזאן ליכטמן 

מסה ורדה, עיר אינדיאנית נטושה

שמורת מסה ורדה Mesaverde מרוחקת כ-60 קילומטרים מהעיר דוראנגו Durango שבקולורדו וכ-700 מטר מפרידים מהעיר האבודה לבין קרקעית העמק. העיר החצובה בסלעי הצוקים מסה ורדה (משמעות השם: שולחן ירוק), ננטשה על ידי האינדיאנים משבט האנאסזי במאה ה-14 ומאז משווים לה האמריקאים נופך מסתורי ואפילו פרק של הסדרה "תיקים באפלה" הוקדש לתושביה לשעבר, האנאסזי. ההיסטוריה מספרת כי קבוצה של אינדיאנים, שפיתחו מערכת חקלאית משוכללת והניחו את היסוד לבית דירות מודרני (בתקופתם), נעלמה מהמקום במפתיע, בתוך פרק זמן קצר והותירה אחריה שכונות שלמות של בתים חצובים בסלע, רהיטים, מקדשים כלי בית ואפילו "חדרי מדרגות" (סולמות גישה לקומות העליונות).

רב המעונות שוכנים בתוך גושי סלע כבירים או מתחת להם, במערות ובנקרות בגבהים מסמרי שיער וזו גם הסיבה שנשתמרו היטב. התוצאה – פיסת עבר שכאילו הועתקה במכונת הזמן להווה. לא ברור מדוע ולאן נעלמו התושבים. יש הערכה, שהם חטאו בניצול יתר של הסביבה, הם מיצו חלקות אדמה פוריות בלי לחשוב על המחר, כרתו את היערות הסמוכים, בלי להבין שהם כורתים את הענף שעליו ישבו. בעלי החיים ששימשו מרכיב חשוב בתפריט שוכני הצוקים, נדדו ליערות אחרים וחלקות האדמה לא הניבו יבולים גדולים כבעבר. בהדרגה, נדלדלו מקורות המזון של התושבים והם החלו לחפש מקורות מחיה חדשים ובהדרגה גם מקום מגורים חלופי. בהיותם חברים בקבוצה מאורגנת היטב הם עזבו את מסה ורדה בבת אחת. איש אינו יודע היכן השתקעו, אך סביר להניח שנדדו דרומה, לאזורים הנמצאים כיום בניו מכסיקו ונטמעו בקרב האינדיאנים המקומיים.

אינדיאנים בני שבט ה"נוואחו" שמצאו את המבנים הנטושים במסה ורדה ב-1450, כינו את התושבים שנעלמו"אנאסזי", כלומר- הקדמונים. מסה ורדה הוכרז כפארק לאומי ב-1906 ומאז רבים החוקרים והתיירים המגיעים לעיר האבודה. בכניסה לשמורה הוקם מרכז מבקרים שבו ניתן ללמוד לא רק על המקום ועברו אלא גם את לקחי העבר, ששמירה על איכות הסביבה אינה מותרות, אלא תנאי הכרחי לקיום. ארמון קליף Cliff Palace הוא הכפר הגדול ביותר ומעריכים כי איכלס בעבר 300 איש. בשמורה יש 3900 אתרים ארכיאולוגיים, 600 מעונות צוקים ועוד כ-10000 בתים אחרים הרוסים.

 מקור וקרדיט : אתר למטייל

כמה צילומים של העיר האינדיאנית הקדומה :

בתי ציפורים ( תיבות קינון ) כמה ייצוגים מרחבי העולם

קן לציפור, בית לציפור, או שובך לציפור – העיקר שיהיה בית חם! בתי ציפורים הם דרך נהדרת להוסיף חיים ועניין לחצר האחורית של הגינה, ורוב הציפורים בונות קינים בעצים או בשיחים, ויש סוגים שמעדיפים לקנן במקום טבעי, כמו חור בעץ או גומחה בסלע. ציפורים אלו גם תוכלנה להסתגל בקלות לקינון בשובך (תיבת קינון מלאכותית), בעזרתו ניתן לעזור לציפורים רבות לשרוד, מאחר ועם השנים קשה לציפורים יותר ויותר למצוא מקומות קינון טבעיים. השובך יוצר לציפורים סביבה מושלמת כדי לגדל את הגוזלים, בהיותו מקום בטוח ונוח שמתאים בדיוק לצרכיהם.

דוגמה לציפור המקננת בתיבות קינון היא הירגזי. זוהי הציפור הקטנה ביותר שמשתמשת בתיבות קינון. לעיתים מינים גדולים מגרשים את הירגזים מאתרי הקינון שלהם,

תיבות הקינון מאפשרות לאדם צפייה במחזור הרבייה של ציפורים. תיבת הקינון צריכה להתאים למין הציפור. רוב המינים יעדיפו תיבות בעלות תא יחיד עם פתח אחד, אך מינים שחיים יחד בקבוצות יעדיפו לקנן בתוך כוורת של חללים, וישנם מינים שלא יקננו בחלל סגור.

מיקום התיבה יכול להיות על גזע עץ, עמוד או על קיר חיצוני של בית, לפי מין הציפור.

כמה צילומים של בתי ציפורים ברחבי העולם : 

ג'ודפור – העיר הכחולה בהודו 

ג'ודפור (בהינדי: जोधपुर) היא העיר השנייה בגודלה במדינת ראג'סטאן שבצפון מערב הודו. בעבר הייתה שם נסיכות באותו שם. ג'ודפור נמצאת בשוליו המזרחיים של מדבר ת'אר. העיר ידועה גם בכינויה "עיר השמש" בשל מזג האוויר הבהיר כל השנה וגם "העיר הכחולה", כיוון שבתי העיר הישנה צבועים בכחול. העיר נוסדה ב-1459 על ידי ראש שבט רג'פוטי בשם ראו ג'ודהה. ראו ג'ודהה הצליח לכבוש אזורים מסביב בכך נוסד מדינה שלימים תקרא מרוואר.

במרכז העיר ג'ודפור ממוקם מבצר ענק, מבצר מהראנגר, על גבעה בגובה של כ-125 מטרים. חומתו, המגיעות לגובה של 36 מטרים ורוחב של 21 מטרים, מהווה את אחת מהמבנים המרהיבים והיפים שבראג'סטאן.

כמה צילומים של העיר ההודית הכחולה :

ואם כבר אנחנו בהודו הנה עוד צילום מרהיב, אבל הפעם מפושקאר

צילום

אמן הצילום סבסטיו סלגדו

סבסטיו סלגדו, נולד ב-1944 בברזיל, וגדל בתקופה שבה פעלו והשפיעו התנועות המרקסיסטיות והסוציאליסטיות הרדיקליות באמריקה הלטינית . הוא למד כלכלה בסאן פאולו ופריז  (הוא ד"ר לכלכלה ) והושפע מאוד מהכלכלנים ההתפתחותיים שקשרו בין חברה וכלכלה. את דרכו העיתונאית בצילום החל במספר פרויקטים שעסקו בתנאי הדיור והמגורים בפרברי העוני בפריז ובמצב הילדים של הפליטים והמהגרים באירופה.

סדרת צילומיו "סולמות" היא סיפור מכרה הזהב הגדול ביותר בברזיל , סיירה פלאדה, בגודל של 300*400*100 קילומטר שנחצב ידנית ותופעל על ידי עשרות אלפי כורים בשנים 1986-1992. המקום צולם בעבר לפני סלגדו אך  מרבית הצילומים נעשו בצבע. סלגדו בחר, באופן מודע לצלם בשחור לבן. בניגוד לצילום דוקומנטרי שמתמקד באינדיבידואלים, חולף לרגע אבל לא באמת נכנס אל הסיטואציה אלא מצלם, מקפיא,  סצנה מאירוע משברי, סלגדו שהה עם הכורים במכרה במשך מספר חודשים וחווה יחד איתם את שיגרת חייהם כאשר היופי בצילומיו היא יכולתו להנכיח אותם מתוך הערכה ושמירה על כבודם של המצולמים.

"סולמות" – הצלם סבסטיו סלגדו רואה את הבלתי נראים | nashim

בצילום : Africa | Dinka child. Cattle camp of Wutliet, near the Gel River. Southern Sudan

חלונות ודלתות

כמה ייצוגים מעניינים של חלונות ודלתות עטויים בתחרה ממקומות שונים בעולם , בעבר זה היה נפוץ  למדי , היום כבר לא רואים תחרה בחלונות . אבל מצאנו כמה מקומות בעולם .

 אמנות

ציוריו של Michael Taylor

מאחורי הקלעים הצייר היהודי האמריקאי משה סוייאר ,  Moses Soyer 1899-1974

ראה גם : סקירה קודמת שלנו על הצייר

רפאל ומשה סוייאר (שוער), ציירים יהודיים בניו יורק | עמי סלנט

הצייר היהודי מרדכי פינקס 1885-1930

Julius Mordecai Pincas dit Jules Pascin (1885-1930)

בתערוכה וירטואלית זו ריכזנו ייצוגים של תקרות מעוצבות ומעוטרות החל מתקופת ימי הביניים , בתי אופרה, בתי כנסת ,  וכלה בבתי מלון כיום . בתערוכה ייצוגים נבחרים של תקרות מעוטרות וססגוניות מתוך עשרות אלפי הצילומים שליקטנו  בנושא זה בשנה האחרונה באינטרנט .

לפניכם חלק ראשון של התערוכה הוירטואלית , בהמשך החג נביא את המשך התערוכה הססגונית. 

נתחיל את הסיור באחד המקומות היותר עתיקים באירופה

Moorish palace of the Alhambra

Salão Árabe, Palácio da Bolsa | Arab Room, Stock Market Palace, Porto

Ceiling at Palace of Catalan Music, Barcelona

El Escorial Library, Madrid

Vatican Museum ceiling

הקתדרלות באירופה מתהדרות בתקרה עצומה שהיא ביטוי ליכולות הטכנולוגיות ולקוטנו של האדם אל מול האל, בעוד

תאי עבודה נזיריים נותרו תמיד בחללים נמוכים וקטנים.

ארמונות מלכי אירופה, כדוגמאת ארמון ורסאי נהנו מתקרות גבוהות במיוחד שהגיעו לעיתים לגובה 12 מטרים. בכדי להעצים אף יותר את תחושת הגובה, התפתחה מסורת של ציורי תקרה דמוית עננים ושמים בכנסיות רבות באדריכלות הבארוק. יתרונות נוספים של תקרות עצומות אלה כוללים החדרת אור טבעי מחלונות גבוהים, וכן הצמדת מראות לקירות ולתקרה בכדי להעצים עוד את ממדי החלל.

King's College Chapel, in Cambridge

קפלת קינגס קולג' (באנגלית: King's College Chapel) היא קפלה הנמצאת בסמוך לאוניברסיטת קיימברידג', ובנויה בסגנון אנגלי גותי.

Gloucester altar

Gloucester Cathedral

St. John Lateran Archbasilica, St. John Lateran Basilica

METZ ,Cathédrale Saint-Étienne

Scissor Arch – Wells Cathedral, Wells, Somerset,England 

Parma, Italy

Vertical Panorama Santo Domingo, Oaxaca, México

St. Petersburg mosque

  כך נראה המסגד מבחוץ

בית הכנסת "אור תורה" בעכו. מכונה גם "הג'ריבה", על שם בית הכנסת הגדול בג'רבה שבתוניסיה. הוקם בשנות ה-50

מקור וקרדיט 

מקור וקרדיט : ויטראז'ים שעיצבתי עבור בית הכנסת הטוניסאי בעכו, ויטראז' שבעת המינים, ויטראז בית המקדש, ויטראז ארבעת המינים – שרה קונפורטי

פנים בית-הכנסת מהורב על מיין, גרמניה, 1735 האמן: אליעזר זוסמן מברודי

The painted ceiling of a reconstructed wooden synagogue at Warsaw's Museum of the History

A reconstruction of a wooden 17th century synagogue once located in Gwozdziec, at the POLIN

בית התפוצות 

The painted ceiling of the Chodorow synagogue -17th c., reconstruction  ...

Grand Choral Synagogue, Lermontovsky 2, St Petersburg, Russia

The lavish Grand Choral Synagogue was opened in St Petersburg in 1893 and was recently restored to its imperial glory. The Synagogue is grand, allegedly the second largest in Europe, and has an impressive 47 metre high cupola and gorgeous sherbet colouring.

The Belz Great Synagogue | Israel

מרכז עולמי לתורה וחסידות בעלזא הוא שמו הרשמי של בניין בית המדרש ובית הכנסת המרכזי של חסידות בעלז בקריית בעלז בירושלים. מבתי הכנסת הגדולים ביותר במדינת ישראל.

בית המדרש ניתן לצפייה ממקומות רבים בעיר, כולל מהכניסה אליה ממערב. צורתו משמרת את בית המדרש הישן של החצר בבלז שבגליציה, אשר נחרב בשואה.

חלק א' של התערוכה (קישור)

ספריית הקונגרס בוושינגטון

The Royal Portuguese Cabinet of Reading – Rio de Janeiro, Brazil

Galeries des Lafayette ~ Paris

The Palais Garnier Opera Paris

Chagall Ceiling at the Paris Garnier Opera

The C

הקפיטול , טקסס

Ceiling detail at Hampton Court Palace, England

Las Vegas.Nevada

Paris Hotel and Casino; Las Vegas, Nevada

Castello di Sammezzano in Reggello, Tuscany, Italy

Vaulted ceiling of the Cathedral of Albi.

The Papal Archbasilica of St. John Lateran.Rome.Italy

Belga Queen Brussels

The Plaza Hotel, NYC

Galleria Vittorio Emmanuele – Milan Italy

Erawan Museum — Bangkok

Old State Capitol in Baton Rouge, Louisiana.

Praha: Národní muzeum

Chicago Architectural Centre (formerly a public library)

A beautiful glass dome located in the Chicago Architectural Center (formerly a public library).

ג'אווה (באינדונזית: Jawa), או יאווה, הוא אי באינדונזיה. באי קיימים נופים מרשימים, המפורסמים שבהם: הרי הגעש (הפעילים בחלקם) כמו הר קלוד, הר מראפי, הר ראונג והר ברומו, וכן שדות אורז נרחבים, שדות תה ועוד.   האי ג'אווה נחשב כמרתק ביתר בעולם מבחינה אנתרופולוגית וגיאוגרפיה אנושית. משתמרים בו בכפיפה אחת סוגים שונים של תרבויות מקומיות וצורות מגורים נדירות .

רוב תושבי האי ג'אווה הם מוסלמים, אך האסלאם, שהובא בימה"ב לאזור בידי סוחרים, התערבב באמונות המקומיות, והפך לדת מתונה, צבעונית וסתגלנית – חלק מעוגת השכבות הדתית של אינדונזיה הכוללת תערובת אמונות אנימיסטיות, הינדואיזם, בודהיזם, אסלאם ונצרות.

ראה גם :  מאמר מרתק של ד"ר  גילי חסקין : 

ג'אווה (יאוה), לבה התרבותי של אינדונזיה – גילי חסקין

הנה כמה צילומים :

 לצעוד כל בוקר כמה קילומטרים בדרך מהכפר בג'ונגל אל המרכז האזורי באי ג'אווה

ראה גם מאמר מרתק של ד"ר  גילי חסקין : 

ג'אווה (יאוה), לבה התרבותי של אינדונזיה – גילי חסקין

  היסטוריה

סיכת ראש של אישה רומאית , רומא העתיקה בסביבות 60 לספירה

מוזיאון MET ניו יורק

צמיד מהתקופה הביזנטית בסביבות 700 לספירה

השבטים ההולכים ונעלמים מן העולם – תערוכת צילומים מרהיבה של הצלם Jimmy Nelson 

 קישור לתערוכת הצילומים 

 אמנות

Winter is coming, Edvard Munch

 הציור למעלה :  Alison Skinner Clark , 1900

  הציור למעלה : הצייר הרוסי   Alexi Jawlensky

על הצייר : Alexej von Jawlensky – Wikipedia, the free encyclopedia

 עוד מציוריו של הצייר הרוסי    Alexi Jawlensky

Alexej von Jawlensky

על הצייר : Alexej von Jawlensky – Wikipedia, the free encyclopedia

נהר הקונגו הוא נתיב התחבורה המרכזי החוצה את ליבה של היבשת – לאלה המעיזים לשוט בו.

ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו הכבישים מעטים, ובמקרים רבים דוברות הם האמצעי הטוב ביותר לשינוע סחורות ואנשים. בדרכו הארוכה אל האוקייאנוס האטלנטי הנשכת לאורך כ4,700 קילומטרים ,נהר הקונגו מחבר תשע ממדינות אפריקה , אך תמיד מזוהה , בשמו ובמהותו עם הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

נהר הקונגו ויובליו שימשו נתיב הגירה לבני האדם עוד בתקופה שהתיישבו באזור דוברי בנטו בשנת 400 לפני הספירה.

ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו כיום,  נתיבי המים משמשים מעין רקמת חיבור עיקרית המקשרת בין הכפר , העיר , האוקיאנוס והעולם החיצון , אך בכך לא מסתכמת חשיבות הנהר, וגם לא בעוצמת הזרם האדירה שלו – ממוצע של כמעט 42,500 מטרים מעוקבים לשנייה. הנהר נתפש באופן היסטורי כבעל עושר של מרבצי יהלומים , מינרלים וכל משאב אחר שהעולם עשוי לחפוץ בו.

כבר בגיל צעיר הילדים לומדים לחתור בדוגיות בנהר הקונגו וביובליו כגון הMongale  וגם ה-Lomami.

המסע על הקונגו דורש סבלנות אין קץ . לעתים קצב ההתקדמות הוא לא יותר מקילומטרים אחדים בשעה. דוברות נתקעות בסרוף שבקרקעית. מנועים נכנעים , הזמן מזדחל. גברים משחקים דמקה בדוברות, נשים מבשלות, מנקות , מטפלות בילדים , ממתינות.

כאשר דוברה מתקרבת לכפר , דוגיות ובהן תושבים המציעים את מרכולתם מזנקות לעברה מגדות הנהר. הדוברה נהפכת לשוק תוסס תוך כדי תנועתה אל יעדה הסופי. הנוסעים סוחרים ומתווכחים בסחורות מהעיר , כגון בגדים , תרופות ואורז ואילו הכפריים מביאים תוצרת מהג'ונגל : קופים , נחשים , חזירים ועוד.

נהר קונגו או נהר זאיר הוא הנהר הארוך ביותר במרכז–מערב אפריקה. אורכו הכולל הוא 4,700 ק"מ, והוא השני באורכו באפריקה לאחר הנילוס.

נהר הקונגו ופלגיו זורמים דרך אזור יער הגשם השני בגודלו בעולם. לנהר הספיקה השנייה בעולם, אחרי נהר האמזונאס, והוא בעל אגן הניקוז השני בנהרות העולם, גם כן אחרי האמזונס. שטחו של אגן הניקוז כ-3.7 מיליון קמ"ר והוא כולל את המדינות זמביה,אנגולה, טנזניה, בורונדי, הרפובליקה המרכז אפריקאית, קמרון, גבון, ושתי מדינות קונגו.

משמו של הנהר נלקח שמן של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ושל הרפובליקה של קונגו, שתי מדינות אשר שוכנות על גדותיו של הנהר ושמה של ממלכת קונגו. בין השנים 1971 ל-1997 ממשלת זאיר קראה לנהר "נהר זאיר". ערי הבירה של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ושל הרפובליקה של קונגו, קינשאסה וברזוויל בהתאמה, נמצאות בגדות שונות של הנהר באותה נקודה.

לצילומים במגזין Nationalgeographic

המראות לאורך נהר הקונגו

The town of Mbandaka is a busy port on the banks of the Congo River.

ראה גם :

קונגו: שיט בזאיר בנהר לא זעיר, וגם ממש לא זהיר – חופש

נהר הקונגו – ליבה הפועם של אפריקה – תערוכות מציגות – עכבר העיר

לואלבה (נהר) – Wikiwand

 תרבויות עתיקות

 התרבות הנעלמה של צ'צ'פויאס, "שוכני יער העננים " , פרו

אמנות

   כמה מציוריו של הצייר האוסטרלי Rupert Charles (29 September 1864 – 25 May 1947) הנחשב כאחד מגדולי הציירים האוסטרלים

שנת 2015 של "מגזין הקישורים הסמויים מן העין" הייתה שנה פוריה , ססגונית ומעניינת .

עיצבנו מחדש את האתר עם תבנית מקוונת רספונסיבית ( המתאימה גם לגלישה במכשירים ניידים כגון סמארטפונים) .

העלנו לאתר 46 סקירות . הסקירות הן לא בהכרח פוסטים כי כמות עבודת האיסוף ומלאכת סינון לגיבוש כל סקירה היא רבה עד מאד ( כ-4 ימי עבודה לכל סקירה ) .

הסקירות הופקו כולן בגישה מידענית ( איסוף שיטתי , סינון "אכזרי", עיבוד והשלמת מידע ) .

מבין הסקירות אנחנו אהבנו במיוחד את הסקירות הבאות :

"הפלגה" מס' 192 : מצרים במעלה הנילוס וצפון אפריקה : תצורות מגורים, מסע אנתרופולוגי-גיאוגרפי ועוד

פינות עבודה ומרחבי עבודה בבתים בחו"ל

מסע בעקבות  Felice Casorati

בעקבות   Alphonse Mucha

הקוראים אהבו במיוחד את הסקירות הבאות :

"הפלגה" קצרה מס' 180 : ארכיטקטורה מעולם אחר

לגור בצהוב ובחום  

חיילות , תערוכת צילומים מרחבי העולם

פתחנו בשנת 2015 נציגות בינלאומית

בשנת 2015 פתחנו נציגות בינלאומית בחו"ל . פתחנו בלוג בינלאומי במערכת  tumblr

 כתובת הבלוג : http://salantami.tumblr.com/

יש לנו כמה כמה אלפי מנויים מרחבי העולם , ונשמח אם תתרשמו ( בחינם כמובן ) ותעקבו אחרינו .

מאחלים לכם שנה שקטה וססגונית גם במהלך 2016

עמי סלנט והצוות  ( ומכשירי הרדיו שלנו המחוברים לעולם באינטרנט, מבחינה מקצועית קוראים לזה במידענות , מערכות RSS , אבל אנחנו גם אוהבים לשמוע מוסיקה ) .

זוויות צילום

ציידי החוויות ממליצים במיוחד על נסיעה ברכבות בעיצומו של החורף .  הקרונות מחוממים והנופים המושלגים מרהיבים.  אז הבאנו לכם כמה צילומים , מרביתם של רכבות בחורף.

רכבות , פרנקפורט

מקור וקרדיט

ועוד כמה צילומי רכבות:

Landwasser Viaduct, Fribourg, Switzerland.

Winter snow train in Indiana

ארגנטינה 

קנדה

Canadian Pacific Railway

Grand Canyon Railway

יפאן

אלסקה

Winter Train from Anchorage to Fairbanks

 זריחה מבעד לעצים באלסקה

חורף רוסי , דצמבר 2015 

ואם כבר בענייני חורף מושלג עסקינן , אז נדלג לרגע לעיר קטנה ברוסיה ונראה את בתי העץ שלה בחורף.

וולוגדה (ברוסית: Вологда), עיר ברוסיה, בירת מחוז וולוגדה. שוכנת על גדת הנהר וולוגדה. דצמבר 2014 , 16 מעלות מתחת לאפס .

חוזרים הביתה אחרי יום העבודה ובדרך עוברים אצל מצחצחי הנעליים בחזית בית המרקחת של ד"ר קולברג ב"בית מאיר כוכב זסלבסקי", צומת הרחובות בן יהודה 1 פינת אלנבי 23.
את הבניין הזה ואת הבניין הסמוך לו בבן יהודה 3 "קולנוע מגדלור" החליפו במפלצת הבטון שנמצאת שם כיום תחת שמו של בית הקולנוע.
תל אביב 1947.

Edwin Smith, Roofscape, Whitby, North Yorkshire, 1959

דלתות בפורטוגל 

אמנות

Portinari Candido

מגדולי הציירים בברזיל 1903 -1962

Born: 1903; Brodowski, São Paulo, Brazil

Died: 1962; Rio de Janeiro, Brazil

לגור בפריז , מבט מבחוץ פנימה

מקור וקרדיט לצילום התמונות : New York-based photographer Gail Albert Halaban

התפרסם בניו יורק מגזין ,

Dinner and Business Meeting

Cat

, Dog on Bed

Doing Dishes

Detail Bedtime

 לגור בפריז , מבט מבחוץ פנימה

Source and credit :  New York-based photographer Gail Albert Halaban

מכוניות  , עיצוב המוצר , 1934 

השפעת סגנון האמנותי אר-דקו על עיצוב מכוניות בשנות השלושים של המאה הקודמת

מקור השם בתערוכה הבינלאומית של האמנות הקישוטית המודרנית התעשייתית (Exposition Internationale des Arts Décoratifs et Industriels Modernes), שהוצגה בפריז בשנת 1925. מקור הסגנון לקוח מהקפדת יתר בפרטים המצויים באר נובו והדגשתם. סגנון האר דקו כלל רפרטואר עשיר של עיטורים גאומטריים ושל עיטורים השאובים ממגוון רחב של מקורות השראה כמו עולם האדריכלות, עולם האופנה, הבלט הרוסי ותרבויות קדומות, בהן מצרים העתיקה והמזרח הקדום. סגנון האר דקו הושפע גם מזרמים אוונגרדיים באמנות כמו קוביזם,קונסטרוקטיביזם, פוטוריזם. השפעתם של זרמים אלה ניכרת בהפשטה ובפירוק של מוטיבים גאומטריים ובאנרגיה הדינמית של מילון הצורות. האר דקו החל להתפתח לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם הרצון של האנשים לרהיטים, תכשיטים ואביזרים דקורטיביים, שיהיו מודרניים, פונקציונליים בעלי קווים זורמים ובעלי מראה תעשייתי. רוב המעצבים בחרו להשתמש בחומרים לא רגילים כמו פלדה, עצים יקרים ושיש, ודחו על הסף את החומרים הסטנדרטיים באותה תקופה. האר דקו התפתח במספר תחומים: אדריכלות, ריהוט, מוצרי חרס, זכוכית ותכשיטנות.

אר דקו – ויקיפדיה

1934 Voisin C15 Saloit Roadster

 למידע נוסף : 1934 Voisin C15 Saloit Roadster – Supercars

1939 Bugatti type 57C

 Bugatti 57SC Atlantic Diecast Model

1934-packard-eight-5

1938 Graham Model 97 Sharknose

ראה גם : 25 Stunning Art Deco Cars

המסעדה התלויה על העץ

בעיר אוקלנד בניו-זלינד פועלת מזה כמה שנים מסעדה איכותית התלויה כולה על עץ . המטבח נמצא על הקרקע , אך הסועדים מטפסים באמצעות גשר עץ למרומי ענפי העץ שם תלויה המסעדה .

Designed by Pacific Environment Architects

קצת ממראות החורף בעולם

מישיגן , ארה"ב

22 מעלות מתחת לאפס

החורף (דצמבר-פברואר) קשה מאוד. לאגמים באיזור יש השפעה חיובית על האיזור, אך הם עדיין לא מונעים את הסופות והקור באיזור.

קור מקפיא ועם רוחות המצליפות בפנים כמו מחטים הננעצות בעור.

שיקאגו בלילה קר , הכל קפוא גם הים

פיסול, קרמיקה, גילוף מעץ ומסיכות אפריקאיות

הפסלית  ואמנית  הקרמיקה הבריטית Tanya Russell

האמן Marc Perez

מסכה אפרקאית מגולפת המאה ה19 , מוזיאון הלובר פריז

  מסיכה אפרקאית , גאבון , אפריקה , המאה ה18 

 מסיכה אפריקאית המאה ה19, מאלי

" מכל העברים קפצו אל הכיכר גברים במסכות ססגוניות. מסכה איננה רק כיסוי פנים, אלא חלק מתלבושת שלמה, העשויה מקלעות חבלים וקש צבעוניות, מעוטרות בקונכיות פי הכושי, ולעתים ניצבת על כלונסאות גבוהות. המסכות הן דמויות של בעלי חיים מיתיים שנטלו חלק באירועי הבריאה. ריקוד המסכות מתפתל ומזכיר את דרך התקדמותו של הנחש, לבה " ( דבי הרשמן ונפתלי הילגר) 

הופעתם של פריטים אפריקנים "פרימיטיבים" באירופה, בהם מסכות פולחניות שונות, החל מן המאה ה-19, הייתה בעלת השפעה רבה על האמנות האירופית. אצל הצייר פבלו פיקאסו, לדוגמה, ניתן לראות השפעה בולטת של האמנות הפרימיטיבית בכללה ושל מסיכות בפרט. בציור המפורסם "העלמות מאביניון" מופיעות חמש דמויות נשיות כשפניהן הן כפני מסיכות אפריקאיות שאותן ראה פיקאסו במוזיאון הלובר.

רקע אתנוגראפי 

מסכות אפריקאיות – הכוח מאחורי המסכה – – מסע אחר

"המסכה שבינינו": מסכות אפריקאיות בתערוכת אמנות חדשה |

ואם כבר הגענו לארץ שבטי הדוגון במאלי , אפריקה , הנה כמה צילומים של הכפרים הטיפוסיים שם:

דתם של הדוגון היא אנימיסטית והם שימרו מספר אתרים של אמנות סלע שיצרו קודמיהם, אך בד בבד פיתחו ארגון חברתי ודתי שהתבסס במידה רבה על מאפיינים אדריכליים ייחודיים. כפריהם תוכננו בדמותו של ה"נונו" (Nono) המיתולוגי, ממנו התפתחו כל היצורים:

• בתחילתו של כל כפר הוקם ה"טוגו-נה" (Togu-Na) שמשמעו "המקלט הגדול", ואשר שימש את כל הגברים כמקום כינוס לעיסוק באמנות ובעיקר לדיונים. הטוגו-נה הוקם בצפונו של הכפר העתידי וייצג את ראשו של הנונו. המבנה הוא למעשה סככה שעל עמודיה פסלי דמויות.
• ה"ג'ינה" (Ginna) או "בית המשפחה הגדול", מייצג את חזהו של הנונו. המבנה כולל בדרך כלל שתי קומות ולו שתי דלתות. חזיתו חסרת חלונות אך היא מעוטרת בסדרה של שקעים שבהם פסלי גברים ונשים המייצגים את הדורות המתמשכים. המבנה כפול בדיוק בגודלו מבתי הכפר הרגילים שמסביב לו ושלהם קומה בודדת.
• עבור נשים בתקופת הווסת יוחדו שני "בתי נשים", ולעתים רק אחד, אשר סימלו את ידיו של הנונו.
• אסמי הכפר עגולים או רבועים ושונים בגודלם לפי זהות בעליהם. ממדי אסמיהם של הגברים מגיעים ל-6 "קוביט" (כ-2.70 מטר) שכן הספרה "3" וכפולותיה מייצגת את המין הגברי; בעוד שאלה של הנשים הם באורך של 4 קוביט (כ-1.80 מטר). הספרה "2" מייצגת את המין הנשי.

 בצילום למטה : דלת עץ טיפוסית באחד מכפרי הדוגון במאלי 

בני הדוגון, המונים כיום כ-240 אלף נפש, הקימו לאורך שרשרת המצוקים, שאורכה כמאתיים קילומטר, קרוב לאלף כפרים. סלעי הענק, המפרידים בין הרמה הגבוהה ונהר הניז'ר (Niger) הסמוך, הגנו עליהם מאות שנים מעליית ממלכת סונגהיי (Songhai) שביקשה להמיר את דתם, מסוחרי העבדים של ממלכת מוסי (Mossi), ומלוחמי ממלכת הטוקולור (Tukulor).

בעידן הקולוניאלי, במהלך המאה ה-20, כאשר נכבשה אפריקה המערבית על ידי הצרפתים, החלט להגיע למערב יצירות האמנות המרהיבות של בני הדוגון שעוררו סקרנות בקרב אספנים וחוקרי תרבות. בשנת 1931 הגיעה לארצם המבודדת משלחת של אנתרופולוגים צרפתים, ובראשה מרסל גריאול, שספרו הידוע, "שיחות עם אוגוטמלי", הפך לרב מכר. אוגוטמלי, אחד מזקני הכפר סאנגה (Sanga) שבו התגורר גריאול, לימד אותו כי כל ההיבטים השונים של החיים בארץ הדוגון – יצירות האמנות, הארכיטקטורה, מבנה הכפרים, החקלאות, היחסים החברתיים והטקסים – קשורים למיתוסים העוסקים בבריאת העולם, במאבקם של כוחות הכאוס והסדר, ובמקומו של האדם בשמירת ההרמוניה ביניהם. האנתרופולוג הנודע נפטר בפריז, אך סמוך לכפר זה, שמשמעות שמו היא "תכשיט", הציבו בני הדוגון לוח אבן המציין את המקום בו נחה רוחו.

ראה גם : ד"ר גילי חסקין , ארץ הדוגונים במאלי: עשה לך פסל וכל תמונה – חופש