"ההפלגה" שלנו לרגל חג החרות מתחילה הרחק בסינגפור , עיר נחשלת בשלטון הבריטי בשנת 1939, וכיום אחת המדינות המתקדמות בעולם, מכל ההיבטים , זהו לא סיור מקיף באי אלא רק כמה אתרים מרתקים שם . אחר כך נחזור בטיסה לאזורנו מוכה הסבל ונבקר בעיר העתיקה ביותר בתולדות האנושות , העיר חאלב בסוריה , אבל לפני פרוץ מלחמת האזרחים שם בשנת 2011.

נחתום את "ההפגלה" במבחר יצירות אמנות ובצילומים מרהיבים של אנשים בעולם.

Marina Bay Sands in the middle and to the left the Lotus shape ArtScience Museum.

Source and credit

 הגנים המרהיבים והאקזוטיים המשתרעים על אלף דונמים  סינגפור

Gardens by the Bay

ה-Supertrees, שהם "עצי ברזל" המשמשים בעצם גנים אנכיים ועליהם שלל פרחים וצמחייה בגובה 50-25 מטר, ושהופכים למיצג אורקולי בשעות החשכה, שני אגמים יפהפיים ובהם חיות מים, "גני המורשת" – המתמקדים בעושר ההיסטורי של הצומח בסינגפור ועוד.

Gardens by the Bay – Wikipedia, the free encyclopedia

ביקור בעיר העתיקה ביותר בעולם

הצילומים הם מהתקופה שלפני פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה , כלומר לפני 2011 .

מומחים לארכיאולוגיה גילו כי בעיר חאלב, חיו אנשים לראשונה בשנת 4,300 לפני הספירה. שלטו בה החיתים ולאחר מכן האשורים, היוונים, הפרסים, הרומאים, הביזנטים, הערבים, המונגולים והעות'מאנים. חאלב נותרה אחת הערים החשובות בסוריה ובשטחה נמצאות גם לא מעט עתיקות אסלאמיות, אולם ההתקוממות בסוריה הובילה להרס חלק ניכר מהעתיקות.

העיר חאלב היא אחד המקומות הנושבים הידועים העתיקים ביותר בעולם, וממצאים בסביבתה מראים כי המקום יושב כבר באלף ה-11 לפנה"ס. שכנו שם יישוב ונקודת סחר במשך כל העת העתיקה, וזאת בשל מיקומו האסטרטגי במפגש דרכי מסחר, האחת בין הים התיכון ממערב לעמק הפרת במזרח, והאחרת בין דמשק מדרום לאסיה הקטנה מצפון.

חאלב היא העיר הגדולה בסוריה ובירת מחוז חאלב בצפון-מערב המדינה. בשנת 2012 הוערכה אוכלוסיית העיר בכ-1.9 מיליון תושבים. רוב תושביה ערבים וכורדים. גרים בה גם ארמנים וטורקים, ועד כחמישית מתושביה הם נוצרים

חאלב – ויקיפדיה

THE OLDEST CITY IN THE WORLD.

Aleppo, Syria‏

World's oldest cities: Aleppo, Syria – Mother Nature Network

מצודת חאלב (قلعة حلب) שוכנת בליבה של העיר העתיקה. היא מתנשאת לגובה של כ-50 מטר מעל סביבתה, וצורתה כשל אליפסה באורך של 295 מטר ממזרח למערב, וברוחב של 170 מטר מצפון לדרום.  היא מוקפת בחומות ובמגדלי שמירה בגבהים משתנים, ובחפיר רחב ועמוק ברוחב של כ-80 מטר. החפיר עמוק מהשטח המקיף את המצודה בכ-20 מטר, ועל מדרונותיו העולים אל המצודה ניצבים שני מגדלי שמירה קדמיים – האחד מדרום למצודה והאחר מצפון לה. גשר בודד מוביל אל המצודה מעל לחפיר בצידה הדרום-מערבי ומסתיים במבנה השער הפנימי.

דברי ימיה של המצודה שלובים בתולדותיה של העיר, וגילה יותר מאלפיים שנים. במקום שכן מקדש חתי שהוקם בסוף האלף ה-2 או בתחילת האלף ה-1 לפנה"ס. לאחר כיבוש חאלב בידי אלכסנדר מוקדון, היא נשלטה בידי סלאוקוס הראשון, ובתקופה זו החל ביצורה של המצודה והוקמו חומותיה הראשונות. אל התל הוביל רחוב מקורה באכסדרה שקישר בינה לבין העיר ההלניסטית ממערב. הביזנטים הקימו במצודה כנסיות וחפרו במצודה בארות מים. הם הפכו אותה למרכז מבוצר וחזק, והערבים נאלצו לצור עליה משך שלושה חודשים בשנת 637, עד שהביזנטים נכנעו.

חשיבותה של המצודה גברה בתקופת מסעי הצלב, עת שימשה כמעוז מוסלמי כנגד הצלבנים.

 עוד על המצודה העתיקה בחאלב

The Citadel of Aleppo – SYRIA

Bridge Leading To The Citadel, Aleppo, Syria

The Citadel at night, Aleppo, Syria

Aleppo Citadel Main Gate, Syria

הסמטאות העתיקות בעיר חאלב , מרביתן בנות 1500 שנים

המצב כיום בעקבות מלחמת האזרחים

מאז יולי 2012, אז המורדים ערכו מתקפה רחבת-היקף, חאלב חולקה לאזורים הנשלטים בידי הממשל ובידי המורדים. במהלך החודשים האחרונים, מטוסי השלטון ביצעו גיחות מדי יום. יותר מ-2,000 אזרחים נהרגו ועשרות אלפים ברחו מבתיהם. המורדים בתגובה תוקפים את מעוזי הצבא במרגמות. כוחות נאמנים לאסד, בגיבוי חיזבאלה, מנסים להטיל מצור על העיר כדי לקטוע את קווי האספקה של המורדים.

כשליש משטחה של חאלב העתיקה כבר נהרס במלחמת האזרחים ועוד היד נטויה

ראה גם :

תולדות יהודי חאלב

…… ואם כבר אנחנו בסוריה אז כדאי להציץ בעוד כמה אתרים ייחודיים :

הרובע ההיסטורי העתיק של דמשק

סמטאות צרות , חצרות מרוצפות, שווקים , הכל משנת 800 לספירה

בעבר , הבתים, הארמונות ומבני הציבור היו סגורים, ופנו אל חצרות פנימיות,

במהלך ההיסטוריה עברה דמשק תהפוכות רבות עוד מהעת העתיקה, דרך האימפריות השונות ששלטו בה (ובכל המזרח התיכון). ולמרות כל אלו, האדמה נותרה אותה אדמה, חלק מהמבנים נשארו אותם מבנים, ועל-אף כל מה שעבר עליהם, הם גם עומדים איתנים.

שנת ייסודה הרשמית היא 2500 לפנה"ס. ב- 1979 הכריזו אונסק"ו על העיר העתיקה בדמשק כאתר מורשת עולמית. השם דמשק מקורו בארמית "דר משק" ומשמעותו "מקום מושקה היטב", ו

An Alleyway in Old City, Damascus , It may look small and alley like but this is one of the oldest alleyway and some nice boutique restaurants situated here.

העיר העתיקה הפיניקית  בסוריה

Amrit or Amrith (Arabic: عمريت‎), also known as Marathos or Marathus (Ancient Greek: Μάραθος), was an ancient Phoenician city located near Tartus in Syria. Founded in the third millennium BC and abandoned during the second century BC, the city's Phoenician ruins have been preserved in their entirety without extensive remodeling by later generations

Temple of Amrit

Dating back to the Phoenicians, this site is the remains of the city of Marathus. Marathus was probably founded by the Arvadians, the rulers of the nearby island of Arwad in the 3rd millennium BC

רקע היסטורי :Amrit – Wikipedia, the free encyclopedia

הממלכות החתיות העתיקות בסוריה

זמן קצר לאחר לקריסת האימפריה החתית קמו שני גופים ראשיים של מלוכה: ממלכת כרכמיש וקיליקיה, אמנם הן התפלגו לערי מדינה עצמאיות בחלוף הזמן. במאה העשירית נפלו רבות מהערים הללו לידי הארמים הפולשים, אולם אלו נדחקו הצידה ביד אשור. האשורים הכניעו מספר מערי המדינה הסוריו-חתיות, והחל מימי אשור-נצירפל השני ניסו האשורים לכפות את מרותם על הערים. התנגדות לאשורים באה בימי שלמנאסר השלישי, ויורשיו נאלצו להאבק עם ברית סוריו-חתית בשיתוף אוררטו. תגלת פלאסר השלישי מאשור הצליח להביס את הברית, וכן החל לספח את ערי המדינה לאימפריה האשורית. תהליך הסיפוח תם בימי סרגון השני והממלכות החתיות החדשות חדלו להתקיים.

Massive Basalt Hittite Lion Carving, Syria.

 ראה גם :

האימפריה שנתגלתה מחדש אחר 3000 שנה | רגעים היסטוריים

מעלולה

מעלולה (בערבית: معلولا, נכתבת בארמית: מעלולא) היא עיירה הממוקמת במחוז ריף דמשק שבסוריה. היא נמצאת כ-40 ק"מ צפונית לדמשק, מתחת לצלע הר קלמון בגובה של למעלה מ-1,500 מטרים. עד לפרוץ מלחמת האזרחים הסורית, הייתה ידועה כאחד משלושת מקומות היישוב האחרונים (האחרים זאכו וצ'לא) בהם מדברים עדיין בשפת הארמית מערבית.

הכפר נמצא כ-40 ק"מ צפונית-צפונית מזרחית לדמשק, וידוע כי קיים כבר מהמאה העשירית לפני הספירה. הכפר שוכן בפתחו של עמק צר, בין קירות סלע תלולים אשר סייעו להגן על היישוב מפני פולשים. אף שרשמית, השפה המדוברת היא ערבית, כבשאר סוריה, מרבית התושבים היו דוברי ארמית מערבית. שלושת רבעי מתושבי הכפר היו יוונים-קתולים. עד לפרוץ מלחמת האזרחים הסורית היו בכפר כעשרים כנסיות, מסגד אחד ו-2 מנזרים (מנזר סנט מאר סארקיס ומנזר מאר טקלה).

מעלולה – ויקיפדיה

Maaloula, Syria….last place in the world they speak Aramaic

Maaloula – at night

 העיר העתיקה תדמור

תדמור (Palmyra) הייתה עיר קדומה השוכנת כיום בשטחה של סוריה. העיר הוקמה בנווה מדבר ושימשה תחנה חשובה לשיירות סוחרים בנתיבות המסחר הבינלאומי דוגמת דרך המשי, ובעיקר בין האימפריה הפרתית לבין האימפריה הרומית. בשנת 1980 הכריז ארגון אונסק"ו על תדמור באתר מורשת עולמית, ובעקבות מלחמת האזרחים בסוריה הוכרזה תדמור בשנת 2013 כאתר הנתון בסיכון.

The Ancient Roman city of Palmyra, Syria

תדמור – ויקיפדיה

Eggelin Tomb In The Ancient Roman city of Palmyra, Syria

Kid Sit On A Roman Column In Damascus, Syria

אמנות

כמה פריטים מתוך תערוכת הציורים באינטרנט " אמנות במבע ייחודי " , והפעם :

הציירת האמריקאית Andrea Kowch

על הציירת

קישור לתערוכה באינטרנט

תערוכת האמנות 1+1

Maddalena Nodari – Le sorelle (The Sisters), 1938. Oil on canvas

לביקור בתערוכה באינטרנט , אחת הייחודיות בתחומי האמנות

 Artist John V. Wilhelm

  צילום

תערוכת הצילומים"אנשים בעולם"

כמה צילומים מתוך התערוכה המרתקת באינטרנט . כדאי לבקר .

צילום בדרום אתיופיה

בשוק העתיק בדמשק , סוריה

בדרך לעבודה למטע התה בהודו

  לגור קבוע בנהר על פני המים בעיר הואה בויטנאם

An Afghan girl with her sheep, outside the city of Herat

לביקור בתערוכת הצילומים " אנשים בעולם"

הסיור הוירטואלי שלנו באוקיאנוס האינטרנט מתחיל  במוזיאון הפתוח של Aarhus בדנמרק , שהוא המוזיאון הפתוח המרהיב ביותר בעולם . אם כבר אנחנו בסקנדינביה , אז כדאי להגיע גם לעמק המפלים, המכונה גם עמק אודה בנורווגיה , אח"כ נראה כיצד אנשים בארה"ב ובישראל גרים באוטובוסים כמגורי קבע – מגוון סוגי מגורים וסידורי מגורים .  חג שמח מכל צוות  " הספינה".

המוזיאון הפתוח של Aarhus

Aarhus

ארהוס (Aarhus), העיר השנייה בגודלה בדנמרק, עם כ-250 אלף תושבים בעיר, וכ-315 אלף תושבים במרחב המוניציפלי שלה. באזור המטרופולין, שתחת אחריות ארהוס (על פי החלוקה לאזורים בדנמרק) ישנם קרוב ל-1.2 מיליון תושבים. ארהוס היא גם עיר הנמל המרכזית של דנמרק ונמצאת במזרח חצי האי יוטלנד (Jutland), מה שהופך אותה לעיר הגדולה בדנמרק עם מוצא יבשתי לשאר יבשת אירופה.

העיר קיימת כבר משנת 770 לספירה, מה שהופך אותה לעיר בוותיקה ביותר בסקנדינביה. מאותן שנים נמצאו ממצאם ארכאולוגיים המעידים על קיום העיר- עיירה, בין הממצאים היו כלי בית, תכשיטים, כלי עבודה וכן הלאה. לפני כמה שנים אף התגלתה תעלת מים שמקורה סביב שנת 850 לספירה, ומאמינים שהיא הייתה מרכז העיירה באותן שנים. סביב שנת 900 נבנתה כנסייה גדולה ראשונה בעיר (כנסיית השילוש הקדוש, אשר הייתה בנויה מעץ), מה שקידם מאוד את מעמדה, בדרכה להפוך לעיר. הבישופיות על העיר החלה בשנת 951 לספירה. העיר מתחילתה הייתה מושב ומוצא נוח לסחר בין המדינות הבלטיות, לסקנדינביות, לגרמניה ומשם לשאר אירופה, מארהוס גם היו יוצאים ביתר קלות לשאר איי דנמרק מה שהפך אותה מראשית ימיה לעיר נמל חשובה.

במהלך שנות המלחמות בין דנמרק לשכנותיה ובין שכנותיה מדרום לשכנותיה הסקנדינביות, ששיאן היה באמצע המאה ה-17, סבלה גם ארהוס מכיבושים, מסעות הרג, קרבות קשים, מצור, מעשי שוד וגזל וכן גם מגפות. על אף המציאות הקשה, ארהוס נשארה נקודת מסחר מרכזית וחשובה, הן בתוך האי יוטלנד ודנמרק והן מחוצה לו. ממנה יצאו באותן שנים גם לספרד, צרפת, נורבגיה והולנד. צי הסחר של העיר עמד באותן שנים (אמצע המאה ה-18) על כמאה אניות!

למרות כל העובדות הללו- ההיסטוריות, הגיאוגרפיות, וכן הלאה, עד לשנת 1920, ארהוס לא הייתה אפילו לעיר הגדולה ביוטלנד (זו הייתה אלבורג), רק לאחר המהפכה התעשייתית השנייה (הקפיצה המשמעותית באוכלוסיית ארהוס הייתה סביב 1850), המשך הנדידה המסיבית מהכפר לעיר, עליית חשיבותו של הנמל בתחומי הסחר וכן הלאה, הפכה ארהוס למה שהיא היום, עיר הנמל הגדולה והחשובה של דנמרק, העיר השנייה בגודלה בדנמרק.

כיום, ארהוס היא בירתה הלא רשמית של יוטלנד, עיר גדולה שוקקת חיים ושופעת פעילות של מסחר, תרבות וכן הלאה.

ולקת למעשה לשני חלקים ברורים. החלק העתיק שבסמוך לקתדרלה – ערבוביה של בתים מימי הביניים, המוקפים למעשה בחלק המודרני יותר. שני חצאים אלו מסמלים למעשיה שתי תקופות שונות בעיר. התקופה בה תפארתה באה לה בזכות עידן הויקינגים ומסורתם המפורסמת, ומאוחר יותר, הימים בהם התפתחותה של העיר חלה בצילו של המפרץ המקסים שלה, שהביא להקמת הנמל – ומכאן, קצרה הדרך להפיכתה למרכז מסחרי.

הרובע העתיק של העיר Aarhus הוא אחד ממפעלי השימור הנפלאים בעולם ואין שני לו מבחינת שימור העבר של ימי הביניים באירופה .  למעשה , הפכו  הדנים את הרובע העתיק לאזור שלם שהוכרז כמוזיאון פתוח .

האתר המפורסם ביותר בעיר, הוא -Den Gamle By שנועד לספק רושם כללי על החיים בעיירות הדניות. זהו למעשה מוזיאון פתוח המתאר את המסורת הדנית המכיל כ-75 בתים משוחזרים מכל רחבי דנמרק שנעקרו והועברו לכאן. כמו כן ניתן למצוא במקום סדנאות מלאכה שעודן ממלאות אחר ייעודם המקורי, תחנת רוח ותחנת מים.

עמק המפלים, המכונה גם עמק אודה (Oddadalen), נמצא בדרום נורווגיה, מזרחית לברגן

ODDA  הינה עיירה היושבת בקצהו של ה-SORFJORD בחבל הרדנייה וממנה נקודת תצפית עליו. עוברים דרכה במסלול שבין סטאוונגר לפיורדים,(כביש 13) והיא מוגדרת כנקודת עצירה שחובה לעצור בה לתצפית.

לגור באוטובוס

בית קבע בתוך אוטובוס הוא פתרון מעולה לזוגות צעירים, ליחידים ולבעלי קרקע המחפשים מבנה בעל אופי מיוחד, מודולרי, קל לשינוע ולא יקר. האוטובוס מגיע עם חיבורים מהירים לחשמל למים ולביוב. ניתן למקם את האוטובוס גם כיחידה עצמאית במקומות שבהם אין תשתית מסודרת.

המגמה הזו צוברת תנופה במקומות שונים בעולם , בארה"ב ולאחרונה גם בישראל . הנה כמה צילומים של בתי קבע של אנשים באוטובוסים ברחבי ארה"ב בעיקר.

בישראל יש כיום, על פי הערכות, עשרות אוטובוסים שמשמשים למגורים, בעיקר במושבים ובפריפריה אך גם בערים. שטחו הממוצע של אוטובוס נע סביב 28 מ"ר, כך שצורת המגורים הזאת תתאים בעיקר לזוגות ללא ילדים, אך ניתן גם לחבר כמה אוטובוסים יחד. את אפשרות המגורים באוטובוס ניתן לחלק לשניים: אוטובוס נייח או כזה הכשיר לנסיעה. שתי האפשרויות שונות לגמרי במהותן, במערכות שצריך להשקיע בהן וכמובן בעלויות. אוטובוסים נייחים מחייבים פיסת אדמה פנויה שעליה ניתן להחנות אותם עם אפשרות להתחבר למים ולחשמל. אוטובוסים ללא מנוע או כאלה שאינם עובדים ניתן לקנות במחירים של 5–10 אלף שקל, ושיפוץ פנים האוטובוס והסבתו למגורים תעלה כ־50 אלף שקל ויותר, תלוי כמה תרצו להשקיע באיכות העבודה ובחומרים.

האפשרות השנייה היא מגורים באוטובוס הכשיר לנסיעה, והיא מושתתת על ההנחה שבכוונת הדייר לחיות חיי נוודות או להשתמש בו כקרוון נייד לחופשות. הדבר מחייב את הבעלים ברישיון נהיגה למשאית (ג'). רכישת אוטובוס ישן בן יותר מ־20 שנה שנוסע תסתכם ב־20–40 אלף שקל, ושיפוץ פנים הרכב תוך רכישת גנרטור ואבזורו במערכת מים, דוד שמש וחשמל יעלה כ־100 אלף שקל נוספים. כמו כן, יש לקבל את אישוריהם של מכון התקנים ומשרד הרישוי ולשאת בעלויות ביטוח וטסט.

מקור וקרדיט : כאן גרים בזול – כלכליסט

ראה גם :

ארבעה גלגלים בחוף מכמורת עם נוף לים

למה עדיף לגור באוטובוס מאשר בדירת פאר? –

אי-אפשר לסיים "ההפלגה" בלי קצת אמנות

 Jean-Louis Forain ( 1852-1931

Dancer with a hoop

Jean-Louis Forain – Wikipedia

Charley Toorop (March 24, 1891 – November 5, 1955)  was a Dutch painter and lithographer

Charley Toorop (March 24, 1891 – November 5, 1955)  was a Dutch painter and lithographer

Renzo Vespignani – Wikipedia

Renzo Vespignani – Wikipedia

 ימי כביסה בציור

קישור לתערוכת הציורים באינטרנט 

The Washer Woman, Paul Gauguin 

Robert Frederick Blum (American artist, 1857–1903) In the Laundry

קישור לתערוכת הציורים באינטרנט

קישור לכל הגלריות שלנו בפינטרסט 

כֵּף וֶרְדֶּה (Cape Verde) היא קבוצה של עשרה איים הנמצאים באוקיאנוס האטלנטי, סמוך לסנגל שבמערב אפריקה. לאיים תרבות רבגונית ומעניינת, שכן אוכלסייתם מורכבת מצאצאי עבדים ומבני תערובת של אפריקנים ופורטוגזים, שהיו בעלי השלטון במקום עד שנות ה-70 של המאה ה-20. השפעתה של פורטוגל ניכרת גם היום במדינה, וממנה ניתן להגיע לאיים ביתר קלות.

זהו עולם שלישי במתכונת מודרנית יותר והאבסורד בולט מאד לעין. בבתים אין מים זורמים והתושבים ממלאים ג`ריקנים ממיכל מרכזי במרכז העיירה כשמדי כמה שעות מגיעה אליו מיכלית שמביאה מים מותפלים ממתקן להתפלה אשר נמצא בצפון האי. בתור למילוי הג`ריקנים ראינו צעירה סוחבת על ראשה ג`ריקן ובידה הפנויה משוחחת בטלפון סלולרי. עולם שלישי חדש.

הרפובליקה של כף ורדה (בפורטוגזית ובאופן רשמי  ( República de Cabo Verde)  היא רפובליקה המורכבת מקבוצת איים באוקיינוס האטלנטי, כ-500 קילומטרים מערבית לאפריקה. האיים יושבו לראשונה על ידי הפורטוגזים במאה ה-15. במרוצת השנים שימשו האיים כאחד המרכזים הגדולים לסחר בעבדים אפריקאים.

 למידע נוסף בוויקפדיה

כף ורדה – ויקיפדיה

איי כף ורדה השוכנים בסמוך לאפריקה הם יעד כמעט בלתי מתוייר. מי שכן מתאמץ ומגיע לשם צפוי לגלות חופים בתוליים מדהימים עם חולות לבנים ועצי קוקוס ולחילופין שטחי מדבר מדוללי צמחיה, המנוקדים בהרים שעוצבו בהתפרצויות וולקניות. …

זהו עולם שלישי במתכונת מודרנית יותר והאבסורד בולט מאד לעין. בבתים אין מים זורמים והתושבים ממלאים ג`ריקנים ממיכל מרכזי במרכז העיירה כשמדי כמה שעות מגיעה אליו מיכלית שמביאה מים מותפלים ממתקן להתפלה אשר נמצא בצפון האי.

בכל אשמה Cesaria Evora.

הנה כמה שירים של Cesaria Evora שחייבים לשמוע כבר בהתחלת "ההפלגה" על מנת להבין את האווירה של האיים הנפלאים של כף ורדה. הזמרת Cesaria Evora נולדה וחייה את מרבית חייה באחד הכפרים המופלאים של כף ורדה .

"קול עמוק ומדהים הבוקע מתיבת תהודה של אשה גדולת ממדים, סיגריה בפיה וקול ענק שקורע את הלב.  היא שרה בשפתה הקריאולית, שהיא דיאלקט פורטוגזי מעורב בשפות מערב אפריקאיות, עומדת יחפה על הבמה, מזדהה כך עם העוני והסבל של בני עמה, מעשנת בשרשרת, ושיריה מכים בך בחוזקה בבטן. גם אם אינך מבין קריאולית, אתה נמלא חמלה געגועים ואהבה למקום שאף פעם לא היית בו וקרוב לוודאי שגם לא תהיה.

"הדיווה היחפה" שרה את שירי הבלוז של כף ורדה המכונים "מורנה" ומשקפים בעצבותם את הגיאוגרפיה הקשה וההסטוריה האכזרית של האיים. שיריה מושרים בדרך כלל בסולמות מינוריים, ומספרים על אהבה וגעגועים, על יפי האיים, על גלות, עבדות, על ניתוק מהמולדת וכמובן על מוות. זוהי שירת האנשים הכמהים להשאר על אדמתם, אך נאלצים לנדוד למקומות רחוקים על מנת לשרוד. גם אוורה נדדה בעקבות ההצלחה שהיא נוחלת ברחבי העולם. היא היתה אשה קשת יום, שהחיים לא האירו לה פנים. במשך עשרות שנים סובבה בברים ובבתי הקפה של Sao Vicente עם חבורה קטנה של נגנים בתקווה להתפרנס ולפרוץ את מעגל העוני והאנונימיות. בשלב מסויים אף החליטה להפסיק לשיר לכמה שנים אך חזרה כי זו היא אהבת חייה. בדרך מקרה נתגלתה על ידי מפיק צרפתי ממוצא קאפו וורדיאני, כשהיתה בת 45."

מקור וקרדיט : אתר למטייל ( "איי כף ורדה – מסע אל הלא נודע" ) 

ראה גם : סזריה אבורה – ויקיפדיה

Cesaria Evora Live D'amor 2004 (Complete Concert)–מומלץ מאד לשמוע את הקונצרט הזה הנפלא !!!

Cesaria Evora – Sodade

Cape Verde: songs under a winter sun

On the Cape Verde islands, Andrew Purvis finds intense colours and the world’s most romantic music

Mindelo, São Vicente, Cabo Verde by Daniel Morlim, via Flickr

  על חוף הים באחד האיים של כף ורדה , מומלץ מאד לראות את אווירת החופש של המקומיים

כפר טיפוסי בכף ורדה , צילום שאסור להחמיץ

The beach of Calhau, with Monte Verde in the background, on the island of São Vicente.

Sal, Cape Verde. 12th February 2008 — This was created without any additional information — Travelling in Cape Verde great and perfect for relax! These shots show daily life and the people of Cape Verde.

זו אניית הסחר הספרדית סנטה מריה  שטבעה ליד אחד מחופי כף ורדה בשנת 1969 , להזכירכם כי בכף ורדה יש גם סופות ופגעי טבע, אבל עדיין אי נהדר עם אנשים נפלאים . 

זו הסדרה השנייה שלנו בעקבות דמות ידועה ( ציירים , אמנים , סופרים , מוזיקאים וכו' ) . הראשונה התפרסמה לפני כחודש וחצי :

מסע בעקבות Felice Casorati (קישור ישיר) 

שבוע טוב !! ואל תשכחו לשמוע שוב את הקונצרט הנפלא של  Cesaria Evora Live D'amor 2004 (Complete Concert)

 8 דקות מזמנכם למשוט מהיר בנושאים הבאים שנתגלו היום באינטרנט :  הגן הקסום באנגליה משנת 1398 , אחוזה בריטית מהמאה ה16 , כנסייה עתיקה באירלנד ,  לקראת חצות בבית קפה בפריז , סיורי בתים : בית בניו-אינגלנד , אמנות: DEGAS 1869 ,ארכיטקטורה : מרוקו -שילוב בין ישן לחדש

כל הצילומים כאן הנם מבחר זעיר מתוך תערוכת הצילומים שלנו באינטרנט המוצגת בטכנולוגיה של אינטרנט והיא המקיפה ביותר מסוגה בעולם האינטרנט –link 

האחוזה הבריטית הזו הידועה בשם Mount Grace Priory נוסדה כבר בשנת 1398 ויש לה את הגן הבריטי הקסום ביותר . האחוזה נמצאת באזור  East Harsley, North Yorkshire באנגליה.  היא לא עברה בשלום את מלחמת האזרחים האנגלית אבל במשך מאות בשנים המשיכו בעלי האחוזה לטפח את הגן הקסום . האנגלים רואים בה את אחד מביטוי המורשת הבריטית הסמויה.

…ואם אנחנו באנגליה אז מדוע לא לבקר גם בLittle Moreton Hall, Cheshire . 

מקור וקרדיט : Little Moreton Hall, Cheshire by smithandjones on Flickr.

קישור

 הכנסייה העתיקה באירלנד  משנת 1406

Ancient Irish Church (No. 3) by babasteve on Flickr

קישור

ארכיטקטורה

השילוב בין ישן וחדש במרוקו 

לקראת חצות בבית קפה בפריז

 CREDIT

מקור וקרדיט

Credit: Steve Evans

6 דקות מזמנכם על מנת לבקר באתרים הבאים : ארכיטקטורה בסיביליה , ילדים מאושרים בעולם שאין להם אייפון או אייפד ,  אמנות : קסטל משה וחברו פיקראת מולה , צבעוניות בנווה צדק ,

ארכיטקטורה מעולם אחר : סיבליה

סיבליה , ספרד , בניין Sevilla – Edificio López Brea

המבנה נבנה במאה ה-19 וניכרת בו השפעה של האדריכלות המוסלמית  של המאה הקודמת והארכיטקטורה שלו מרתקת. הנה כמה זוויות צילום :

ועוד בניין  משנות ה20 של המאה הקודמת בסיבליה

Sevilla – Triana por miguel cortes, en Flickr

וגם :

Sevilla – Plaza Virgen de los Reyes por miguel cortes, en Flickr

רקע היסטורי 

כרמית וייס, ‏סביליה בירת אנדלוסיה, באתר GoTravel

זוויות צילום: אנשים בעולם

ראיתי  בעולם  גם ילדים מאושרים שאין להם אייפד

כמה צילומים מתוך תערוכת הצילומים " אנשים בעולם":

לביקור בתערוכת הצילומים " אנשים בעולם" 

אמנות

הזמנה חופשית לביקור בתערוכה האינטרנטית " אמנות במבע ייחודי" , התערוכה המקיפה ביותר בתחומי האמנות באינטרנט . אל תחמיצו . 

הנה כמה דוגמיות מתוך התערוכה באינטרנט

Fikret Moualla (Turkish, 1903-1967), Notre Dame. Oil on paper laid on canvas,

קסטל משה , 1932

הצבעוניות של נווה צדק

מקור וקרדיט לצילום 

חג שבועות שמח !!, המקום המרהיב לבלות בו בחג שבועות הוא האי מלטה , אתם מוזמנים לעלות על "היאכטה" שלנו ולהצטרף ל"הפלגה" . גם אם הייתם כבר במלטה, זוויות הצילום "מהיאכטה" שלנו ימחישו לכם דברים שלא שמתם לב בעבר .

פעם , בשנים 1939-1945 , עגנו במלטה הרבה מאד אוניות משא גדולות בדרכן למצרים במלחמת העולם השנייה , אז גם נכתב השיר המפורסם "האוניות עגנו במלטה" . היום כבר עוגנות במלטה יותר ספינות קלות . בכל אופן , נתחיל את המסע הימי שלנו בזמר הוותיק "האוניות עגנו במלטה" , בביצוע הנהדר של  "דפנה דקל – האוניות עגנו במלטה" ( פתחו הרמקולים מאו ענדו אוזניות).

מילים: צבי אנקורי
לחן: לא ידוע
שנת כתיבה: 11.1943
שנת הלחנה: 193X

הָאֳנִיּוֹת עָגְנוּ בְּמַלְטָה
עוֹלָם רָחָב פָּנִים זָרוֹת,
אֲנִי נֶחְפַּזְתִּי אָז הַבַּיְתָה
פִּתְאוֹם עָמַד לִבִּי מִדְּפֹק.

וְהוּא הָיָה אָז כֹּה גָּבוֹהַּ
וְלִקְרָאתִי הוֹשִׁיט יָדוֹ,
אֲנִי יָדַעְתִּי גַּם יָדוֹעַ
כִּי הוּא יָבוֹא, כִּי הוּא יָבוֹא.

כִּי אֲנִי לְבָנָה וְהוּא שָׁחֹר
לָמָּה אָסְרוּ עָלַי לִבְחֹר,
כִּי הוּא שָׁחֹר וַאֲנִי לְבָנָה
לָמָּה אָסְרוּ לִי אַהֲבָה.

אָז רֶטֶט פַּחַד אֲחָזַנִי
לִבִּי הִפְלִיג כְּמוֹ בַּיָּם,
לִבִּי, לִבִּי לוֹ, מָאוּרִיצְיָנִי,
כָּל עוֹד בַּלֵּב שׁוֹתֵת הַדָּם.

אָדֹם הַדָּם כְּמוֹ הַחֶלֶד
אִם כִּי לַגּוּף צְבָעִים שׁוֹנִים,
בְּכָל מָקוֹם שָׁמַיִם תְּכֵלֶת
אוֹתָן תִּקְווֹת וְיִסּוּרִים.

כִּי אֲנִי לְבָנָה…

 מקור וקרדיט : אתר זמררשת

קישור ישיר לביצוע הנהדר של דפנה דקל !! ( אל תחמיצו) 

מיהו מחבר "האוניות עגנו במלטה"?

"המחבר צבי אנקורי היה ממתנדבי היישוב לצבא הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה. את השיר כתב בשנת 1943 בעת שירותו ביחידת התובלה 178 והוא בן 23.

אנקורי עצמו גולל בפרוטרוט את הרקע לכתיבת השיר "האניות עגנו במלטה" בספרו האוטוביוגראפי "כדקל במדבר" (כרמל 2007). את עיקרי הדברים ניתן לקרוא באתר "זמרשת", תחת שם השיר.

בהקלטה הראשונה הושר השיר מפי הזמרת מלכה אדמונית. היה זה תקליט שחור קצר נגן, כבד ושביר (ישראפון מס' 1383) שיצא לאור לפני כשישים שנה. בתווית התקליט צוין כי המחבר הוא אפרתי.

בהשמיעם את ההקלטה ברדיו, במשך שנים נהגו קריינים לצטט את שם המחבר "אפרתי" מתווית התקליט, מבלי להזכיר שמדובר בשם בדוי. כך, לאורך שנים, הייתה זהותו של אפרתי זה לוטה בערפל, עד שנחשפה ע"י חבריו של אנקורי לשירות הצבאי.

לימים כיהן צבי אנקורי כפרופסור באוניברסיטת תל אביב וכראש הקתדרה להיסטוריה ותרבות של יהודי יוון, ונודע כחובב ספר מושבע ."

מקור וקרדיט :  חדשות אהוד בן-עזר

הנמל הגדול בואלטה

Valleta grand harbour

צילום מס' 2 , הנמל בואלטה ( צילום מרהיב)

הנמלים במפרץ מרסשלוק

במלטה עשרות נמלים טבעיים קטנים ובהן עוגנות ספינות קטנות וסירות דייג , נמל  הדייגים של Marsaxlokk הידוע בשם Marsaxlokk  Malta הוא הצבעוני שבינהם

למידע נוסף

The colourful fishing village of Marsaxlokk. Marsaxlokk Bay, Malta’s second largest natural harbour it’s the best place to see the colourful, traditional Maltese fishing boats, the Luzzus, with the mythical eye painted on their prows.

Mgarr harbor sunrise

על מלטה והצלבנים ניתן לקרוא בכתבה המרתקת הבאה :

מסדר האבירים האחרון | ראש ירוק

המרפסות האופייניות של הרחובות התלולים במלטה , רחובות שיורדים לנמל הגדול

 




חג שבועות שקט ועתיר עוגות גבינה !!

העיר עם הרכבת התלויה , וופרטל

הרכבת הקלה בירושלים, בחיפה, ובקרוב גם בתל אביב, יכולות להיחשב לבשורות נפלאות במדינה בה אפילו הצפיפות עצמה עומדת בפקקים, אבל את המהלך שישראל מקדמת בתחילת המאה ה-21, גרמניה כבר קידמה בסוף המאה ה-19.

בעיר וופרטל בגרמניה פועלת כבר 115 שנה רכבת תלויה . התושבים הגרמנים קוראים לה " הגברת הזקנה" והיא פועלת עד היום ביעילות רבה מאז שהוקמה בשנת  1900.

Wuppertal Schwebebahn  היא רכבת חשמלית בעיר וופרטאל בגרמניה. היא נפתחה לציבור בשנת 1901 ונחשבת לאחת הרכבות הקלות הותיקות ביותר שעדיין פועלות היום. מה שמעניין הוא שהמודל היעיל של התחבורה הציבורית, מעולם לא הועתק לעיר אחרת כך ש-Wuppertal Schwebebahn היא הרכבת הראשונה והיחידה בעולם התלויה בין שמיים לארץ ונוסעת ללא פסים.

נכון להיום, Schwebebahn Wuppertal נושאת בכל יום עד 82,000 נוסעים ברחבי העיר.

השער הגדול ביותר בעולם לא נמצא באירופה אלא בהודו והוא נבנה בשנת 1576 במקום שנקרא Buland Darwaza בצפון הודו .

The Largest Gate in the World | This is the larger than life Buland Darwaza in Fatehpur Sikri, in the far north of India.

צילום מס' 2

רקע היסטורי

Buland Darwaza – Wikipedia, the free encyclopedia

Agra Fort

ואם כבר אנחנו בהודו , אז הנה עוד מקום היסטורי מדהים , המבצר של אגרא , נבנה ע"י הסולטאן Sikandar Lodi (1488–1517) .

מבצר אגרה – דוגמא מופלאה נוספת לארכיאולוגיה מהתקופה המוגולית. ממוקם כ-2.5 ק"מ צפונית מערבית לטאג' מהאל, המבצר מהווה אף הוא אתר מורשת עולמית וידוע גם בשם "לאל קילה" או "המבצר האדום של אגרה", על שום אבן החול האדומה ממנו עשוי. בתוכו עיר מלכותית שלמה, נבנה המבצר במאה ה-16 ותוכנן בתחילה לשמש כמבנה צבאי אך הפך לארמון, והקיסר שאה ג'האן, שבנה את הטאג' מהאל, אף נכלא כאן לאחר הפיכה נגדו ובילה את שארית ימיו צופה על הטאג' מהאל. מתחם המבצר עצום בגודלו ובתוכו מסגדים, ארמונות, מרחצאות וכדומה.

מקור וקרדיט

הצבעים של הודו

colors of india by Luca Senoner on Flickr

 source and credit

לצילום

השתקפות , לוקסמבורג

Luxembourg.

מקור וקרדיט

לצילום

Bruges

source and credit :

Daniel Mennerich

פורטוגל ,

Marvão Castle, #Portugal.

ׁׁMarvão's name is derived from an 8th-century Muslim duke, named Ibn Marwan.

(Ibn Marwan used the fortress as a power base when establishing an independent statelet ("emirate",

ואם כבר אנחנו בפורטוגל , אז כדאי לבקר גם בארמון סינטרה

אמנות

Vuillard

הציור למעלה הוא של  Lucian Freud

זוויות צילום

דייגים , נורבגיה , 1952 

ילדים יהודיים בבית ספר יהודי במרוקו , 1954 , 

בדואים בסיני , חורף 2014 

ברלין , 2015

 אנשים בעולם

 לקום בבוקר בכפר במאלי ולכתוש את גרגרי התירס , אין חשמל , אין אינטרנט אבל יש שמחת חיים .

ג'ון אנטפילד , הומלס , ניו יורק , למד באוניברסיטת הרווארד וכיום חי ברחוב בניו יורק , אם היה מתגייס למלחמת וייטנאם כמו חבריו היה מקבל סיוע פדראלי . אם היה עובר למאלי באפריקה היה מתגבר על הדיכאון 

אנגליה , המאה ה16

The Kings Arms, Stow-on-the-Wold

העיירה הבריטית מהמאה ה16 , לא השתנתה כלל . היא הייתה בעבר מרכז פעיל  של Cotswold wool industry. במלחמת האזרחים האנגלית הסתתר כאן במבנה בצילום  המלך הבריטי צ'רלס הראשון , 1645. כיום בית מלון מקסים ואותנטי. 

 ואם כבר נשארתם ללון אז הנה עוד בית טיפוסי בעיירה

בתי העץ ברוסיה

באזור רוסטוב ומחוזות סיביר ברוסיה  בונים בתי עץ כבר מעל 100 שנה והמסורת עדיין נמשכת , הנה כמה דוגמאות :

חלונות  העץ הרוסיים

הכנסייה הצהובה באותו אזור ברוסיה  ( רוסטוב)

מאלמו , שבדיה

הלסינקי , פינלנד

 המכוניות הנכספות של פעם

מכונית פורד תאנדרבירד (Thunderbird, ציפור הרעם) משנת 1958,

אמנות

אירמה שטרן , ציירת יהודיה מדרום אפריקה

מיק זלטקין , הגגות של הוד השרון , 2015 


תגליות נוספות שלנו ניתן למצוא בבלוג הבינלאומי שלנו , מוזמנים ( קישור) 

"ההפלגה" הקצרה שלנו מתחילה באירופה במקומות שם בונים התושבים בתי עץ כתחביב של עבודות נגרות וגם מתגוררים שם לעתים בימי הקיץ, אחר כך "נפליג" רחוק מאד לעמק האומו בדרום אתיופיה , נמשיך משם לחוף השנהב ונסיים כהרגלנו במבחר יצירות אמנות .

בתי עץ ייחודיים לא רק ברוסיה

בהמשך לסקירה הקודמת שלנו על בתי עץ ברוסיה ( קישור) , קיבלנו מידע שגם באנגליה באזור נורת'המברלנד יש מסורת ארוכה של בניית בתי עץ ייחודיים בעיקר בתי עץ צמודים ליערות העד שם .  רוב האנשים משתמשים בכך כבתי קיץ . הבתים לא רשומים על שמם במועצה המקומית כי השטח שייך לממלכה הבריטית. כל הבתים נבנו באופן עצמאי כתחביב של נגרות  ע"י אנשים מרחבי אנגליה.   הנה כמה דוגמיות .

מי שבנה את בית העץ הזה גדל על סיפורי אגדות וטירות והחליט  לאחר יציאתו לגמלאות לבנות לעצמו טירה מעץ . בהמשך ניתן לראות גם את עיצוב הפנים הנהדר של בית העץ שלו.

6 שנים בעמק האומו באתיופיה

במשך 6 שנים שהה הצלם הגרמני הנס סילבסטר בעמק האומו ליד נחל האומו באתיופיה . הוא רכש את אמונם של שבטי המקום . הוא תיעד במיוחד את המסורת של של שבטי הסורמה והמורסי בדרום אתיופיה הנהוגים לעטר עצמם ולהתאפר מחומרי הטבע . לא מדובר באירועים חגיגיים אלא במצב שגרתי של שימוש בחומרי הטבע לאיפור גברים , נשים וילדים . הנה כמה דוגמיות .

פועלות האננס בחוף השנהב 

…ואם אנחנו כבר בחוף השנהב , אז כדאי לראות עוד כמה צילומים שאצרנו בתערוכה הבינלאומית שלנו " אנשים בעולם" (קישור) 

חתן וכלכה בחוף השנהב 

חיי יום יום בחוף השנהב 

והנה קצת רקע על המדינה המקסימה חוף השנהב 

חוף השנהב – ויקיפדיה

חצויה – חוף השנהב על צומת דרכים – סיקור ממוקד

ואיך אפשר לסיים "הפלגה" בלי קצת אמנות לנשמה 

הצייר האמריקאי ג'רמי מאן 

הצייר   הבריטי  Frank Runacres

הציורים הנ"ל מתוך תערוכת האמנות הבינלאומית שאנו אוצרים בפינטרסט : אמנות במבע ייחודי" 

 5 דקות מזמנכם למשוט מהיר בנושאים הבאים שנתגלו היום באינטרנט :  הרויאל אסקוט במלוא תפארתו , שדות אורז לנצח , עיצוב הבית , אמנות

מירוץ סוסים או מירוץ כובעים ?

The Royal Ascot horse-race event

המירוץ היוקרתי יצא לדרך עם הסוסים הטובים בעולם, שינסו להביא לבעליהם פרסים בסך 5.3 מיליון ליש"ט. גם המלכה אליזבת' היא חלק מהשיגעון

מירוץ הסוסים השנתי היוקרתי רויאל אסקוט הבריטי התחיל אמש באנגליה . זהו לא רק אירוע ספורטיבי אלא אירוע אופנתי וחברתי . הבאנו לכם כמה תמונות בהמשך

אם תגיעו לארמון בקינגהאם בין התאריכים 16-21/6 סביר להניח שלא תמצאו את מלכת אנגליה בבית. תוכלו למצוא אותה במסלול המרוצים באסקוט, לצד 70 אלף צופים, צופה ומתלהבת מ-30 המרוצים הסוחפים שמציע פסטיבל רויאל אסקוט – המונדיאל של מרוצי הסוסים.

"בעוד ילדי הגן בישראל מתחנכים להאמין כי "לכובע שלי יש שלוש פינות", באנגליה יודע כל זאטוט שכובעים, בדיוק כמו בני אדם, מגיעים בכל הצורות, הצבעים והגדלים, וכובעי אצולה הם ססגוניים, מוגזמים וביזאריים בדיוק כמו הטיפוסים המגוונים החובשים אותם. אירוע ה'רויאל אסקוט' הוא באופן רשמי מירוץ הסוסים הידוע ביותר בבריטניה, מסורת אנגלית רבת שנים, אך האירוע הוא אחד הידועים בעולם, וכנראה הגיע למעמדו זה בעקבות אילן היוחסין המלכותי שלו: המלכה אן הייתה זו שהגתה והתניעה את המסורת בשנת 1711, ומאז בכל שנה הגיעו בני משפחת המלוכה הרחבה להדהיר סוסים ולחבוש כובעים."

"מביני עניין יודעים שלמעשה מדובר פה במירוץ כובעים, והתחרות לזוכה בכובע השערורייתי ביותר קשה וחריפה."

מקורות המידע

לכובע שלי: האלפיון העליון חוגג את הרויאל אסקוט | Fashion …

Royal Ascot 2015: All the Best, Worst & Craziest Hats!

שדות אורז לנצח

שדות אורז בסין

שדות  אורז בבאלי אינדונזיה

אמנות

ציור נהדר של הנרי Lebasque

רקע בתולדות האמנות אודות הצייר : Henri Lebasque – Wikipedia, the free encyclopedia

ציור של הציירת הפולנייה   Malgorzata Lazarek

עיצוב הבית

תגליות נוספות שלנו מתפרסמות בקביעות באתר הבינלאומי   Milestone Yellow

לשם מגיעים אלפי אנשים מהעולם כל יום

כתובת האתר

Milestone Yellow

תמונת הפתיחה , העיר איסטנבול , בתקשורת נרמז כי היחסים תורכיה מתחממים . נקווה .

המבורג 

בניין בהמבורג , גרמניה , נבנה ב1928  ע"י אדריכל יהודי  שנמלט בגלל הנאצים לאוסטרליה ( נגיע אליו בהמשך),  רובע אלטונה ., לא נותרו רבים כאלו בהמבורג , בעיקר עקב הפצצת בנות הברית במלחמת השנייה בעיר המבורג .  הבריטים והאמריקאים לא הפסיקו להפיץ את העיר המבורג בין השנים 1943-1945 כי הייתה עיר נמל אסטרטגית של הנאצים .

הנה כאן בתצלום מפציצי הלנקסטר הבריטים שהפציצו בלילה של ינואר 1943 את העיר המבורג . טייסת 106 של ה RAF .

כך נראה אחד מרובעי העיר המבורג לאחר ההפצצה  בסוף שנת 1944 .

אוורו לנקסטר (Avro Lancaster) היה המפציץ העיקרי של חיל האוויר הבריטי במחצית השנייה של מלחמת העולם השנייה.

הלנקסטר היה מפציץ כבד ארבע-מנועי, בעל כושר נשיאת פצצות גבוה מאוד וטווח טיסה ארוך שכיסה את כל גרמניה. הוא הפציץ בעיקר בלילות, והיה מצויד, בנוסף לפצצות, גם בשמונה מקלעים בשלושה צריחים (קדמי, אחורי, גב).

חברת אוורו ייצרה 7,377 מפציצי לנקסטר, שביצעו כ-156,000 גיחות הפצצה נגד גרמניה הנאצית, בהן אבדו כמעט חצי מהם, יחד עם מעל 21,000 אנשי צוות אוויר.

הגיחה המבצעית הראשונה של הלנקסטר הייתה הנחת מוקשים בים הצפוני במרס 1942. בין המבצעים המפורסמים ניתן למנות את הפצצת סכרי הרוהר (להלן) וטיבוע הטירפיץ.

והנה עוד בניין ארכיטקטוני מרתק ,שבנה אותו ארכיטקט בעיר מלבורן באוסטרליה בשנת 1934 . והמעגל עדיין לא נסגר , כי אחיו של אותו ארכיטקט , ולטר מאייר התגייס לחיל האוויר הבריטי והיה טייס באותה טייסת 106 הנודעת.

הטייס ולטר מאייר יצא בשלום מהפצצות למרות שמרבית חבריו הטייסים נהרגו ( מחצית מכוח המפציצים הופלו ע"י הגרמנים) . הוא המשיך לשרת כטייס מסחרי בחברת התעופה הבריטית.  אחת מבנותיו עלתה ב1970 לישראל . הבן שירת כטייס בחיל האוויר הישראלי.

הנה עוד כמה מבנים ישנים, שנותרו בדרך כלשהי בהמבורג,  לאחר ההפצה הבריטית,  בעיר המבורג ליד הנמל . רובם תוכננו ע"י האדריכל היהודי ריכרד מאייר .

הייתי שם בהשתלמות ארוכה במכון לחקר התיעוד והמידע בשנת 1977 והחמצתי לצערי את ביקור סאדאת בישראל.

 ערב הסעודית , לפני האסלאם 

Mada'in Saleh היא עיר עתיקה בערב הסעודית ,  הרבה לפני האסלאם , היhתה במוקד נתיבי שיירות הסחר העתיקות , שיירות שהגיעו מאזור מסופuטמיה וא"י , כולל שיירות האדומים. היה קשר בין Mada'in Saleh והאתר של פטרה . מקום ייחודי מרהיב , אבל תיירים כמעט ולא מגיעים לשם .

לסקירה המלאה המלאה באנגלית

הלסינקי , פינלנד

תחנת הרכבת בעיר הלסינקי, סגנון ארט דקו

התחנה עוצבה בידי האדריכל אליאל סארינן ב-1909 והיא נחנכה בשנת 1919.

פינלנד רק קיבלה את עצמאותה מרוסיה כשהתחנה נבנתה. המדינה הלכה אחרי המנהיג הצבאי והגיבור הלאומי הברון קארל גוסטף אמיל מאנרהיים, שעמד להביס את הבולשביקים המקומיים במלחמת האזרחים של פילנד.

ולכן לא מפתיע למצוא שבחוץ של התחנה יש משהו מהחוזק צבאי, המודגם על ידי ארבעה ענקים מחמירים המאגפים את הכניסה המרכזית, כל אחד לופת מנורה עגולה ענקית כאילו היה זה כדורגל.

מקור וקרדיט : תחנת הרכבת של הלסינקי – מגלים

תולדות הרכב

זו מכונית מדגם 1948 Chrysler Town & Country woody, יש לה הרבה מעריצים בארה"ב . לישראל לא הגיעה מעולם כי הייתה יקרה מדי. 

תוכלו לקרוא עליה כאן בויקיפדיה באנגלית ,

Chrysler Town & Country (1941–1988) – Wikipedia, the free …

והנה עוד אחת  מתוצרת קרייזלר מאותה שנה ( 1948)

טחנות מים ישנות

אוהיו , טחנת מים שנותרה משנת 1870 , החיילים שחזרו ממלחמת האזרחים בארה"ב היו צריכים להתפרס ממשהו .

 ועוד טחנת מים , Autumn, Morningstar Mill, South Carolina

אמנות

Henry Lebasque

ג'ון מרטי

תגליות נוספות ניתן לראות באתר הבינלאומי שלנו 

 קישור ישיר

כמה פריטים מתוך תערוכת העיצוב " ביקורי בתים ודירות בעולם " , הגלריה הנוכחית של התערוכה היא "לגור בבתים עם צהוב או חום" . מומלץ לבקר בתערוכה לפני שהגלריה תתחלף בעוד יומיים.

נתחיל את הסיור דירות שלנו בדירתו של נלסון רוקפלר המנוח אשר העז לפני 26 שנים  בניו יורק לעצב את דירתו בצהוב ,

עוד דירות המעוצבות כיום בגוונים הצהובים

סיימנו את הייצוגים של העיצוב הצהוב ונעבור עתה לצבע החום .

תופעה שתופסת תאוצה בשנים האחרונות היא לגור באסם ישן שהוסב לבית מגורים

הנה כמה דוגמאות מהתערוכה , בעיקר מארה"ב ומאנגליה

קישור לתערוכה המלאה באינטרנט – מומלץ !!!!

בצילום למעלה : דייגים באלכסנדרייה , אחרי דייג הלילה 

ה"סיור הוירטואלי " מוקדש השבוע לתצורות מגורים במצרים במעלה הנילוס ולמדינות אפריקה הקרובות . מתוך המבחר של צילומים שאספנו , הבאנו כמה צילומים המאפיינים את האזורים האלו   :

נתחיל את ההפלגה בעיר אלכסנדריה, הקרובה ללבנו,  בקפה של בוקר עם הדייגים שחזרו מההפלגה לפני שעתיים .

אלכסנדריה: העיר השנייה בגודלה במצרים ומהווה את הנמל הראשי שלה. במרחב אלכסנדריה מתגוררים כ – 13% מאוכלוסיית המדינה וסך של 4.5 מיליון נפש. העיר שוכנת על הגבול שבין הדלתא למדבר המערבי של מצרים, בין הים התיכון מצפון ואגם מריוט מדרום. התנאים הפיסיים המקומיים אפשרו פיתוח נמל מודרני בחלק המערבי של קו חוף הים התיכון.

מאחר ואלכסנדריה משמשת בעיקר כעיר נמל, התפתחו בה תעשיות הקשורות בפעילות הנמל, כגון: תעשיית מספנות, תעשיית מזון, תעשיית שמנים ופלדה. תעשיית דייג . כמו כן, לעיר קיים עורף כלכלי עשיר המתבסס בעיקר על גידולי כותנה לייצוא בדרך הים.

אחר כך נמשיך לכפרים הנוביים במעלה הנילוס , אשר עדין חיים באותם תצורות מגורים מלפני 6000 שנה , חלקם קופטים והם בונים את הבתים מלבנים מחוזקות מבוץ , טכניקות בנייה שירשו מהמצרים לפני 4000 או 5000 שנה .  הקופטים משרתים כולם בצבא המצרי  ומגיעים לעמדות קצונה שם.

במהלך אלפי השנים, כמעט ולא חלו שינויים במבנה הכפר המצרי ובצורת החיים.

הנה, לדוגמא, הכפר אבו-חור . אותם  מאפייני מבנים היו בשימוש לפני 5000 שנה:

הידעתם ש: 

• במצרים כ-  9000 כפרים  , מקצתם קטנים ומונים 10-20 משפחות ומקצתם גדולים מאוד. בכל הכפרים אורח חיים דומה: אדמה  יבשה, בקתות חומר או טיט, גג קש/סכך של קני סוכר או כפות תמרים, חומר  הדלק לבישול בטבון – גבעולי תירס יבשים או גללי צאן ובקר, טחינת הקמח באבן רחיים.  רוב הזמן נמצא הפלאח בשדה , ילדיו משמשים כוח עזר, שימוש בכלי עבודה מסורתיים, דישון בזבל בהמות,
• ניסיונות ממשלתיים להרחבת שטחי חקלאות, פיתוח זנים והשבחתם, דישון תוספת מים ועוד..  נבלעים בריבוי הטבעי, כך שהתוצרת החקלאית לנפש קטנה והדבר מצריך יבוא חיטה ("לחם" ), החיטה המיובאת מהווה 60% מצריכת החיטה, מן הראוי לציין שבעבר הרחוק הייתה מצרים "אסם התבואה של האימפריה הרומית. מזון דל מעצים את "מעגל העוני".
• 20 מיליון מצריים מתגוררים בכפרים לאורך הנילוס , מרביתם מתפרנסים מחקלאות
• מאות אלפים במצרים עילית מתפרנסים מרעיית עדרים , כמו לפני 5000 שנה
• משטר מובארק הצליח להביא לירידה בהיקף העוני בכפרים המצריים בעקבות תכניות פיתוח נמרצות.
• עיקר התסכול במצרים היה בערים לא בכפרים , שם רמת הציפיות נמוכה ואין אינטרנט

                   בצילום : רעיית עדרים במצרים  , כמו לפני 5000 שנה

עדכון מהשנה האחרונה על חקלאות ועוני במצרים (2015) ,  Rural poverty in Egypt  קישור 

"הנילוס  הלבן"  ו"הנילוס  הכחול"  נפגשים  ליד  העיר  חרטום  בסודן.  צפונית  לעיר  חרטום,  ליד  העיר  עטברה,  מתחבר  נהר  עטברה  אל  הנילוס  המאוחד.  מעטברה  ועד  לים  התיכון  זורם  הנילוס  המאוחד  באזור  מדברי  לאורך  2500  ק"מ  מבלי  שתתווסף  אליו  טיפת  מים!

הספיקה  השנתית  הממוצעת  של  הנילוס  המאוחד  –  84  מיליארד  מ"ק  של  מים.

הנילוס אינו רק עורק חיים באזור מדברי, אלא נהר בעל זרימה שיטפונית מובהקת, המכתיבה את החיים במצרים, שהוגדרה כמתנתו.

הנילוס נכנס לתחומי מצרים קילומטרים ספורים מצפון לוואדי חלפה (עיר בתחומי סודן שהועתקה ממקומה לאחר השלמת סכר אסואן). באזור שבין הגבול לבין סכר אסואן, חקוק הנהר בתוך רמה של אבן חול, והוא כל כך צר, עד שבכמה מקומות מתרומם המצוק ממש מעל גדת הנהר. קטע זה התמלא בראשית שנות השבעים של המאה העשרים על ידי אגם נאצר.

תעלת  טושקה   –  תעלה  להובלת  מים  מתוקים  מדרום  הנילוס  וממאגר  נאצר  אל  נאות  המדבר   שממערב  לנילוס  (נאות  פרפרה,  נאות   דחלה,  נאות  חרג'ה).  מטרת  מפעל  מים  זה  היא  להרחיב  את  שטחי  חקלאות  השלחין,  כחלק  ממדיניות  פיזור  האוכלוסין  מעמק  הנילוס  הצפוף  ופיתוח  אזורים  חקלאיים  חדשים  –  תוכנית  יישוב  "העמק  החדש".  מפעל  זה  נחנך  ב 1997  אבל  נכון  להיום  הוא  נראה  ככישלון  עקב  קשיים  בפיזור  אוכלוסייה  אל  המדבר  המערבי,  ועקב  הפחתה  בכמויות  המים  הזורמות  בנילוס  ממקורותיו  אל  מצרים,  בשל  שנות  בצורת  בארצות  המוצא  של  הנהר.

New Valley Project – Wikipedia, the free encyclopedia

המבצרים העתיקים בגבול מצרים –לוב , המדבר המערבי

נאות המדבר קאסר דאקלה הוא אחד משרשרת המבצרים העתיקים הפרוסים בין מצרים ולוב . הם הוקמו עוד במאה ה12 ומאז ממשיכים לרחוש חיים . הם שמשו כתחנות מסחר בדרך השיירות העתיקה בין מצרים למרוקו . הנוף המקומי של העיירה , שהיתה פעם מבצר , הוא  נוף תנכ"י .  בנאות המדבר של דאקלה מגדלים כיום מיגווון של גידולים חקלאיים בתחומי הירקות , לאורך כל השנה .

נווה המדבר סיווה

נווה המדבר סיווה הוא נווה מדבר הנמצא במדבר לוב ובשטחה הריבוני של מצרים במרחק של כ-50 ק"מ מהגבול המשותף עם לוב וכ-560 ק"מ מהבירה קהיר. שטח נווה המדבר משתרע על פני 80 קמ"ר ומתגוררים בו כ-23,000 תושבים. סיווה נחשבת לנקודת היישוב המבודדת ביותר במדינה.

עדויות ארכיאולוגיות מלמדות על כך שנווה המדבר סיווה מיושב ברצף מאז המאה העשירית לפני הספירה. העדויות הראשונות בכתב המעידות על קשר בין ההתיישבות בסיווה לתרבות המצרית העתיקה מתוארכות למאה השביעית לפני הספירה. עוד ידוע על קשרים שהתקיימו בין תושבי נווה המדבר לבין האמפריות היוונית והפרסית. בזמן הכיבוש הרומי שימשה סיווה כיעד להגליית אסירים ומתנגדי שלטון. האירופאי הראשון שהגיע לסיווה בעידן המודרני הוא האנגלי ג'ון וויליאם בראון בשנת 1792.

סיווה סופחה למצרים בידי מוחמד עלי בשנת 1819, זאת למרות שתושבי סיווה הברברים יותר דומים במוצאם ללובים. השלטון המצרי השקיע מאמצים נרחבים לבסס את שליטתו בנווה המדבר לאחד ביקורו של המלך פואד הראשון במקום בשנת 1928. במהלך ביקורו של המלך הוא נחשף למנהגיהם הייחודיים של תושבי המקום, ובהם גם נישואים הומוסקסואליים, ודרש מבאי כחו של השלטון לאכוף את החוק המצרי במקום ביתר שאת עד ליישור הקו של ערכי תושבי המקום עם הנהוג בכלל החברה המצרית של אותה העת.

סיווה שימשה גם כיעד לכיבוש במערכה על צפון אפריקה ושימשה כבסיס לקבוצת המדבר ארוכת הטווח של הצבא הבריטי. העיירה סיווה הופצצה על ידי חיל האוויר האיטלקי שיצא מלוב שהייתה תחת שליטה איטלקית. במהלך ההפצצות נהרגו כמאה מקומיים וחיילים בריטים. במהלך המערכה השתלטו חיילי קורפוס אפריקה הגרמנים בפיקודו של ארווין רומל על נווה המדבר אך נסוגו בהמשך.

סיווה נותרה מבודדת במשך תקופה ארוכה עד לקראת סופה של המאה העשרים. במשך תקופה זאת דרך ההגעה היחידה לאזור הייתה על ידי אורחות גמלים. בשנת 1983 העניק נשיא מצרים חוסני מובארכ לתושבי המקום מסוק שישמש אותם לצרכים רפואיים וקשרים עם העולם החיצון. הכביש הסלול הראשון שחיבר בין סיווה לבין עיר החוף מרסא מטרוח נחנך בשנת 1986. למעשה היה כביש זה הראשון שחיבר בין נווה המדבר לעולם החיצון. בעקבות סלילת הכביש גדל באופן ניכר היקף המסחר החקלאי וזרם התיירות הנכנסת לנווה המדבר.

נווה המדבר סיווה – ויקיפדיה

הדרך לסיווה

נסיעה בת 13 שעות לנווה המדבר סיווה במערב מצרים היא חוויה שאין כמוה. מסע מהשדות של קהיר, דרך הכפרים של אלכסנדריה והשווקים של מרסה מטרוח ועד לפלטת האבן הענקית שמגיעה לעיר העתיקה עשויית הבוץ (קישור)

נווה המדבר סיווה הוא נווה מדבר הנמצא במדבר לוב ובשטחה הריבוני של מצרים במרחק של כ-50 ק"מ מהגבול המשותף עם לוב וכ-560 ק"מ מהבירה קהיר. שטח נווה המדבר משתרע על פני 80 קמ"ר ומתגוררים בו כ-23,000 תושבים. סיווה נחשבת לנקודת היישוב המבודדת ביותר במדינה.

 woman from Siwa Oasis

הכפרים הנוביים בסודאן

סיפורו של איסמעאיל

שיטת הבינוי בכפרים לאורך הנילוס ובנאות המדבר

השימוש באדמה כחומר בניה החל כבר בתקופה העוביידית בארם נהריים, היינו, לפני כ 6000-7000 שנים והוא נמשך עד היום. הבניה מאדמה מצטיירת כבניה "פרימיטיבית" ואכן כמעט 50% מאוכלוסיית העולם מתגוררים בבתים עשויים מאדמה, רובם בארצות המתפתחות באסיה ובאפריקה. הקירות הבנויים בשיטה זו רגישים לגשם, ולכן דורשים תחזוקה שוטפת רבה באזורים גשומים.

הצבעוניות של הכפרים הנוביים במעלה הנילוס

ברוב המקרים המבנים הכפריים במצרים , סודאן , לוב ומאלי  נבנים באמצעות  לבני טיט – לבנים אלה עשויות לרוב מטיט או חרסית, מים ותבן. את התערובת יוצקים לתבנית מלבנית או לרשת והלבנים נוצרות על ידי ייבושן בשמש. להבדיל משאר סוגי הלבנים, לבני טיט לא עוברות תהליך אפיה או קליה. ייצור לבני הטיט מוכר לאדם מזה כמה אלפי שנים ונפוץ עד ימינו בעיקר בארצות חמות בהן כמות המשקעים דלה, באפריקה, בדרום אמריקה ובדרום אסיה.

בניה מלבני בוץ (ADOBE)

ש גם מקומות רבים באפריקה בהם הלבנים מיוצרות מבוץ העשוי מתערובת של חול, חרסית ומים המושם בתוך תבניות. לאחר התקשות ראשונית של הלבנים, הן מוצאות מהתבנית לייבוש באוויר (אך לא תחת קרינת שמש ישירה), במשך כ -30 יום, שלאחריהם ניתן להשתמש בהן לבניית קירות.

יתרונה הגדול של שיטת בניה זו, הוא בכך שנעשה שימוש בחומרים המצויים בקרבת אתר הבניה, ואין צורך בהובלה הגורמת לייקור חומרי הגלם ולזיהום אוויר.

האנרגיה העיקרית המושקעת בבניה היא אנרגיית השמש (לייבוש הלבנים) וכמובן העבודה המושקעת בייצור הלבנים ובבניה של הקירות.

י

הכפרים באלג'יריה בסהרה

מלחמת האזרחים באלג'יריה בשנים 1991-1998  גבתה קורבנות רבים בנפש, אשר הוערכו זה מכבר בכ-200 אלף. הפגיעה העיקרית הייתה בכפרים באלג'יריה אשר היו חשופים להתקפות המורדים הקיצונים של התנועה האסלאמית באלג'יריה.

נשיא אלג'יריה, עבד אל עזיז בוטפליקה, יזם שורה של "צווי פיוס" לאומיים בשנים האחרונות בניסיון לאחות את הקרעים בעם ולהביא לייצוב השלטון.

Beni Isguen, a holy city surrounded by thick walls in the Algerian Sahara.

הטוארג הם שבטי רועים נודדים המתגוררים בעיקר במדבר סהרה שבצפון אפריקה

כיום הטוארג נפוצים בעיקר במערב אפריקה. יש להם כתב עתיק אשר שימש אותם במשך מאות שנים אשר נקרא טיפינאר.

הטוארג הם צאצאי הברברים שחיו באזור של לוב של ימינו. הרודוטוס הזכיר בכתביו עם עתיק באזור זה שנקרא "גרמנטים". עדויות ארכאולוגיות לכך נמצאו בחורבות גרמה. עם זה התרחב אחר כך דרומה אל הסאהל.

במשך אלפיים שנה הפעילו הטוארג את מסחר השיירות באמצעות גמלים במדינות שמדרום לסהרה. הם קישרו בין הערים הגדולות של דרום הסהרה לחוף הדרומי של הים התיכון באמצעות חמישה נתיבי סחר מדבריים‏^[2].

הטוארג אימצו את תרבות הנוודות מרועי גמלים ערביים והסתמכו על גמלים כמקור תנועה, מזון ומשאבים. שבויים שנלקחו במהלך פשיטות או מלחמות היו הופכים לעבדים שהיוו את כוח העבודה העיקרי.

טרום הפלישה הצרפתית לאפריקה היו שבטי הטוארג מאורגנים במספר קונפדרציות אשר כל אחת מהן כללה כתריסר שבטים. לכל קונפדרציה היה מנהיג מסורתי שנקרא "אמנוקל" שעמד בראש מועצת ראשי השבטים. שמות הקונפדרציות: "קל אחגר", "קל אג'ר", "קל אייר", "אדראר אנ פוגאס", "איוולמדן" ו"קל גרס".

בסוף המאה ה-19 התנגדו הקונפדרציות לפלישה הצרפתית למולדתם במרכז הסהרה כחלק מהפרויקט הקולוניאליסטי הצרפתי. החרבות רחבות הלהב של הטוארג לא הצליחו להתמודד עם הנשק הטכנולוגי של הצרפתים ולאחר מספר מקרי טבח משני הצדדים,‏^[5], הוכנעו הטוארג ואולצו לחתום על אמנה במאלי ב-1905 ובניז'ר ב-1917. בדרום אלג'יריה נתקלו הצרפתים בהתנגדות הגדולה ביותר מקונפדרציית האחגר. האמנוקל, מוסה אק אמאסטאן, נלחם מספר רב של קרבות בהגנה על האזור. לבסוף, הצרפתים הצליחו להשתלט על אדמות הטוארג והקונפדרציות השבטיות פורקו ואורגנו מחדש תחת השלטון הצרפתי.

עצמאותן של המדינות האפריקאיות בשנות השישים של המאה ה-20 הביאו לחלוקה מלאכותית של שטחי הטוארג למדינות המודרניות ניז'ר, מאלי, אלג'יריה, לוב ובורקינה פאסו.

מקור המידע : טוארג – ויקיפדיה

        שוק המקנה של ימי ב' בסהרה אותם מקיימים בני שבט הטוארג כבר אלפי שנים

מאפייני הטוארג : מאלי

אזוואד, מכונה גם המדינה העצמאית אזוואד (בערבית: أزواد), הוא אזור בצפון מאלי, אשר הוכרז באפריל 2012 באופן חד-צדדי כמדינה על ידי התנועה הלאומית לשחרור אזוואד (MNLA), לאחר שמרד של שבטי הטוארג באזור הוביל לסילוק הצבא של מאלימהמדינה. חבלי הארץ בהם טוענים המורדים לשליטה הם טימבקטו, קידאל, גאו וחלק מאזור מופטי, המרכיבים כ-60% משטחה היבשתי של מאלי. אזוואד גובלת בבורקינה פאסו מדרום, מאוריטניה במערב ובצפון-מערב, אלג'יריה בצפון ובצפון-מזרח, ובניז'ר במזרח ובדרום-מזרח, ומאלי בדרום-מערב.

שבט הטוארג כבר התמרד כשלוש פעמים בעבר כנגד השלטון במאלי, מאז עצמאותה מצרפת בשנת 1960.

בסוף 2011 ובתחילת 2012 החלה התקוממות באזוואד אשר בצפון מאלי. רבים מהמורדים משבטי הטוארג שימשו כשכירי חרב בלוב תחת שלטונו של מועמר קדאפי והחלו לחזור לאזוואד לאחר נפילתו, יחד עם ניסיון צבאי ותחמושת.

נשיא מאלי, אמאדו טומני טורה, נחל סדרה של הפסדים כנגד המורדים בצפון. בינואר קבוצת מורדים מקרב הצבא הפילה את שלטונו של אמאדו טומני טורה, בין השאר עקב חוסר ההצלחה שלו לדכא את המורדים.

ראה גם : ממשלת מאלי חתמה על הסכם שלום עם שבט הטוארג בצפון המדינה 

בצילום למטה : כלה בת שבט הטוארג , חתונה במאלי  החגיגות נמשכות שבוע ימים . משפחת הכלה מתרוששת בגלל המוהר אבל זוכה להגנה לכל החיים מבני השבט של החתן

ראה גם : מורדי הטוּארג, האנשים הכחולים מניז'ר, נחשפים רק לעתים נדירות בפני עיניים מערביות. מאבקם הממושך והאיזור הקשה בו הם חיים מרחיקים אותם מעיני העיתונות. ריקרדו יסקאר שהה במחיצתם כמה שבועות, הכיר את מנהיגיהם, אכל בחברתם, הפך לשותף להתלבטויותיהם ובמובנים רבים נשבה בקסמם האישי ובקסמו של המדבר, שהוא חלק בלתי נפרד מאופיים

ניז'ר – ביקור אצל בני הטוארג – ניז'ר – מסע אחר

ארץ הדוגון , מאלי

אוכלוסייתה של מאלי מונה קצת יותר מ-10 מליון תושבים על שטח של מליון, מאה וארבעים אלף קילומטרים רבועים. כפול מצרפת. פי 40 מישראל שבין הים לירדן.
הרבה מאוד בקר וצאן ופרסתנים אחרים.

כמעט שום דבר לא מיוצר במאלי – הכל מיובא ויש בה יחסית מעט חקלאות והרבה מאוד בקר וצאן ופרסתנים אחרים. מתפארת העבר ועתודות הזהב לא נישאר הרבה, חוץ מכמה מקומות עם תכשיטים נאים והרבה מסיכות ופסלי עץ שהם ההתמחות העיקרית של הדוגון.
תכשיטי כסף (נאים בהחלט –מזכירים עבודות תימניות ואריתרניות) אפשר למצוא אצל צורפי הכסף בכל אחת מהעיירות. חנויות טובות כאלו יש בטימבוקטו, בג'נה, בדואנזה ובדירה (Dire ).

ארץ הדוגון (Dogon country, pays de Dogon) היא אחד המקומות היפים ביותר במאלי. חוויה של נוף ייחודי בשילוב כפרי הדוגון. מדובר במסלול שעובר בין כפרים מקומיים לאורך 200 ק"מ של מצוק בגובה 250 מטר …

מקור וקרדיט :מאלי | מדריך אפריקה | מדריכים – צור שיזף

mali dogon yanduma. tsur shezaf

מקור וקרדיט :מאלי | מדריך אפריקה | מדריכים – צור שיזף

בני הדוגון, המונים כיום כ-240 אלף נפש, הקימו לאורך שרשרת המצוקים, שאורכה כמאתיים קילומטר, קרוב לאלף כפרים. סלעי הענק, המפרידים בין הרמה הגבוהה ונהר הניז'ר (Niger) הסמוך, הגנו עליהם מאות שנים מעליית ממלכת סונגהיי (Songhai) שביקשה להמיר את דתם, מסוחרי העבדים של ממלכת מוסי (Mossi), ומלוחמי ממלכת הטוקולור (Tukulor).

בעידן הקולוניאלי, במהלך המאה ה-20, כאשר נכבשה אפריקה המערבית על ידי הצרפתים, החלט להגיע למערב יצירות האמנות המרהיבות של בני הדוגון שעוררו סקרנות בקרב אספנים וחוקרי תרבות. בשנת 1931 הגיעה לארצם המבודדת משלחת של אנתרופולוגים צרפתים, ובראשה מרסל גריאול, שספרו הידוע, "שיחות עם אוגוטמלי", הפך לרב מכר. אוגוטמלי, אחד מזקני הכפר סאנגה (Sanga) שבו התגורר גריאול, לימד אותו כי כל ההיבטים השונים של החיים בארץ הדוגון – יצירות האמנות, הארכיטקטורה, מבנה הכפרים, החקלאות, היחסים החברתיים והטקסים – קשורים למיתוסים העוסקים בבריאת העולם, במאבקם של כוחות הכאוס והסדר, ובמקומו של האדם בשמירת ההרמוניה ביניהם. האנתרופולוג הנודע נפטר בפריז, אך סמוך לכפר זה, שמשמעות שמו היא "תכשיט", הציבו בני הדוגון לוח אבן המציין את המקום בו נחה רוחו.

תעלומת מוצאם של בני הדוגון היא חידה בלשית המעסיקה ארכיאולוגים ובלשנים. הם עצמם מספרים כי נמלטו מאזור מאנדה (Mande), לב ממלכת מאלי העתיקה (דרום מאלי של היום), עם התפשטות האיסלאם, בסביבות המאה ה-13. יום אחד, מספר המיתוס, נטשו את מולדתם ארבע אחיות וארבעה אחים בכדי להציל את התרבות של בני שבטם. הם רצו לקחת איתם את עצמות אביהם, לבה, אך בקברו מצאו נחש. הם נטלו עימם את הנחש, רוח האב, לארצם החדשה.

בחגווי הסלע גרו באותם הימים בני שבט אחר, ננסים אדומי עור, שידעו לעוף. האנשים הקטנים, המכונים טלם (Tellem), התקיימו מציד ולקט. שני השבטים לא דיברו באותה שפה, אך שמרו על האמונות הישנות, הקדם איסלאמיות. לכן קיבלו בני הטלם את המהגרים במאור פנים והרשו להם להקים את כפריהם למרגלות המצוקים. המתיישבים, שהיו חקלאים, הביאו זרעים והחלו לברא יערות. כשנכחדו העצים, נעלמו הציידים הננסים ובני הדוגון נשארו לבדם.

החוקרים סבורים כי מקורם של בני הדוגון איננו במאלי; שפתם שונה במקצת מזו של דוברי מאנדה, ודומה יותר ללשונם של תושבי בורקינה פאסו (Burkina Faso) הדכנה. אבל הם מסכימים כי במיתוס הזה השתמרו הדים מאירועים היסטוריים שקשורים להגירתם אל אזור הבנדיאגרה. הארכיאולוג ההולנדי רוגייר בדאו גילה לאחרונה עדויות לקיומם של אנשי הטלם, שהתגוררו במערות הגבוהות מעל לכפרי הדוגון. הם בוודאי השתמשו בחבלים בכדי לטפס אליהן, אך השכנים מלמטה האמינו כי מכשפים רבי עוצמה מעניקים להם משחות קסם שאפשרו להם להדביק את ידיהם ורגליהם לקירות הסלע התלולים. הממצאים מלמדים שאנשי הטלם אכן נכחדו במאה ה-15 כשהגיעו המהגרים.

מקור וקרדיט :מאלי אפריקה: סודות המסכה – מאלי – מסע אחר

ראה גם : ד"ר גילי חסקין , ynet ארץ הדוגונים במאלי: עשה לך פסל וכל תמונה

הטוארג באלג'יר

החלק האלג'יראי של הסהרה נמשך מהרי האטלס של הסהרה עד לגבולות עם ניז'ר ועם מאלי, לאורך 1,500 ק"מ. האזור עמוס בדיונות שנקראות ארג, שמכסות כרבע משטחו. הדיונה המזרחית הגדולה מורכבת מדיונות בגובה של שניים עד חמישה מטרים, במרחק של ארבעים מטר זו מזו. שאר האזור המדברי מכוסה בסלעים גדולים שנקראים חומוד, וכמעט כל האזור הדרום-מזרחי בנוי מרמות צחיחות בגובה של 2,000 שמוקפות בוואדיות של נהרות שזרמו שם בעבר. האזור הדרומי כמעט נטול אנשים מלבד שבטי הטוארג ולאחרונה עובדי חברות הנפט, ובאזור הצפוני ישנם כמה נאות מדבר המשמשים אוכלוסיות של שבטים נודדים. באזור הדיונות, בין הדיונה המזרחית הגדולה למערבית נמצא אזור המזאב, שברובו אבן גיר ובו התיישבו אוכלוסייה ברברית.

ואם כבר הגענו לאלג'יריה , אז חייבים לבקר בקסבה של אלג'יר , אתר היסטורי חשוב בתולדות אלג'יריה :

 הקסבה של אלג'יר

הקסבה באלג'יר (ערבית القصبة – "הקסבה"; צרפתית Casbah d'Alger) הוא אזור בן 600 דונם המקיף כיום את חלקה העתיק של העיר אלג'יר, בירת אלג'יריה. הקסבה באלג'יר איננה קסבה ("מצודה") כי אם רובע מדינה, אך שמה של המצודה השוכנת בחלקה העליון (תצלום אוויר – 4) הפך לשמו של הרובע כולו. היא שוכנת בצידו המערבי של מפרץ אלג'יר, מעל לנמלה של העיר, ומטפסת על מדרון תלול. בשנת 1992 הכריז ארגון אונסק"ו על הקסבה של אלג'יר כעל אתר מורשת עולמית.

הצרפתים נאלצו להילחם שם קשה מאד במהלך הקרב על אלג'יר בשנים 1960-61 , זה היה מוקד קרבות עתיר נפגעים לשני הצדדים.

הקסבה באלג'יר – ויקיפדיה

זוויות צילום

עודד בלילטי מצלם חתונה חרדית

מכל הצילומים של עודד בלילטי (ישראלי , מגדולי צלמי הפוטו-ג'ורנאליזם  בעולם) , הצילום הזה של ילד בחתונת בני הישיבה החרדים הוא המרשים ביותר .

מקור וקרדיט

ועוד צילומים מאותה חתונה חרדית

עודד בלילטי – ויקיפדיה

ynet צלם ישראלי זכה בפוליצר – תרבות ובידור

הלווית סגן הדר גולדין  ז"ל , צילום של עודד בלילטי

עיד אל פיטר , תל -אביב ( עודד בלילטי)

צילומים נוספים של עודד בלילטי 

הכפרים הצפים במפרץ האלונג בויטנאם

הדייגים העוגנים את סירותיהם במים הרדודים שסביבם יוצאים מעין "כפרים צפים"., מתגוררים באיים  יותר מ1,600 תושבים., מרביתם דייגים.

לכל בית צף  יש בריכת דגים צמודה שממנה מוציאים פרנסה.

מפרץ הא לונג (בווייטנאמית( : Vịnh Hạ Long) הוא מפרץ בצפון וייטנאם, הידוע בשל אלפי האיים הקארסטיים הפזורים בו. ייחודיות נופיו של המפרץ הביאה את אונסק"ו להכריז עליו, בשנת 1994, כעל אתר מורשת עולמית. המפרץ הוכרז גם כ"אתר נוף לאומי" על ידי משרד התרבות הווייטנאמי בשנת 1962, ובשנת 2011, לאחר תהליך בחירה שנמשך ארבע שנים, נבחר המפרץ לאחד משבעת פלאי עולם הטבע.

ואם כבר אנחנו בויטנאם , אז בואו נבקר בכפר המתפרנס כבר אלפי שהים משדות האורז הנצחיים

Rice fields on terraced of Mu Cang Chai, YenBai, Vietnam.

ואם כבר אנחנו בויטנאם אז אי אפשר להחמיץ את העיר העתיקה הואי האן , Hoi An עיר שנשתמרה היטב מאז המאה ה15 .

The ancient town of Hoi An; a look into the past. This city is a remarkably well preserved example of a traditional South-East Asian trading port city circa the 15th – 19th century; reflecting both indigenous and foreign influences in architecture and city planning. Internationally recognized as a UNESCO World Heritage Site

אמנות 

הצייר רפאל זבלטה

Rafael Zabaleta

Born: 6 november 1907; Quesada, Spain

Died: 24 juni 1960; Quesada, Spain

אלתאי

בפינה הדרום מערבית של סיביר, במפגש הגבולות המרובע בין רוסיה, מונגוליה, סין וקזכסטן, מתחבא חבל ארץ בראשיתי שאוצר בתוכו נופים ומראות מן המרתקים והדרמטיים בעולמנו. ברוכים הבאים לחבל אלטאי (אלטאי=זהב בשפת בני המקום) ערש מולדתה של הציווילזציה הטורקית שעמיה התפרסו על פני יבשת אסיה כולה – ממרחבי סיביר, "ארצות הסטאן", הקווקז ועד לטורקיה במערב.

אלטאי: סיביר הקפואה – רוסיה – מסע אחר

רפובליקת אלטאי (רוסית: Республика Алтай, אלטאית: Алтай Республика) היא רפובליקה בפדרציה הרוסית. נמצא בדרום סיביר בגבול עם סין, מונגוליה וקזחסטן.

הרפובליקה הוקמה ב-1 ביוני 1922 כחלק של מחוז אלטאי. בהמשך, לאחר מספר שינויים, ב-12 בדצמבר 1993 הוקמה רפובליקה כחלק של הפדרציה הרוסית.

מעטים הם חבלי הארץ המיושבים בעולם שהכינוי 'נידח', 'שכוח-אל' ו-'סוף העולם שמאלה', הולמים אותם יותר מאשר חבל אלטאי – פיסת האדמה הפרועה ורבת ההוד בדרום מערב סיביר, הפולשת לשטחן של רוסיה, סין, קזחסטן ומונגוליה.

הרי אלטאי ("ההרים הזהובים" בתרגום משפת המקום), משמשים זה מיליוני שנים בתור "הקיר הצפוני של מדבר גובי הנורא" ומתנשאים לסירוגין עד לגבהים של 4,500 מ' מעל פני הים.

ערבות טונדרה, יערות טייגה, נהרות עזים, קרחונים, אגמים אלפיניים, בני אדם קשוחים – הם הם בעלי הבית האמיתיים של אדמה עתיקה זו. ואנחנו, אנחנו רק אורחים לרגע. מביטים בהשתאות, נושמים עמוק וחורטים לעד בזיכרון ליבנו.

אפרת נקש, טיילת מקצועית, תיעדה את המסע לאלטאי בקיץ 2014  – לחצו כאן לקישור לפוסט

 על חבל אלטאי שמענו מהסקירה שלנו על הגולאגים ברוסיה הסובייטית  . זה היה מקומם של כמה גולאגים גדולים בהם היו אסירים יהודיים מפולין . ( קישור) .

North Chu Ridge Altai Republic Russia photo by Alexander Ermolitskii

כל הבתים בחבל אלטאי נבנים מעץ , כי היערות שם הם אינסופיים

הכפר Montepulciano בטוסקנה , איטליה

הכפר נותר כפי שהיה מימי הביניים בשנת 1600

The charming medieval village of Montepulcia
no ~ located in the heart of Tuscany, Italy

Source and credit :Paula soler-moya

וגם החלון הזה  בכפר הייחודי הזה באיטליה (המרקם !!)

מירבאת , עומאן , המפרץ הפרסי , דלת עץ עתיקה

סולטנות עומאן (ערבית: سلطنة عُمان, סַלְטנת עֻמַאן) היא מדינה מזרח-תיכונית, בחלק הדרום-מערבי של אסיה, בדרום-מזרח חצי האי ערב. היא גובלת באיחוד האמירויות הערביות בצפון-מערב, בערב הסעודית במערב, בתימן בדרום-מערב, בים הערבי בדרום ובמזרח, ובמפרץ עומאן במזרח ובצפון.

עומאן הייתה במשך מאות בשנים מרכז סחר של מדינות שונות. בשנת 1508, נכבש הנמל המרכזי מאסקט על ידי הפורטוגזים, ואלה החזיקו בו עד שהוא נכבש על ידי האימפריה העות'מאנית בשנת 1659. העות'מאנים גורשו ב-1741 כאשר נוצרה הסולטנות של ימינו על ידי אחמד אבן סעיד.

במהלך המאה ה-19 גדלה עומאן להיות מעצמה אזורית גדולה בעלת נכסים בבלוצ'יסטן ובזנזיבר אך אלו אבדו לאט-לאט. בשנת 1891 הפכה עומאן למדינת חסות של האימפריה הבריטית ונותרה כזו עד 1971.

 "לנו העומאנים אין בעיה עם ישראלים": ביקור נדיר במדינה אסורה

מוסקט היא עיר יפהפייה, נקייה ומטופחת, אך יוקר מלונותיה מאלץ תיירים רבים, אירופאיים, הודיים וערבים, לצאת ממנה בהקדם האפשרי ולבלות את שאר הלילות באוהל. לאורך החוף מוקמים מאהלים של יחידים ומשפחות ומוסיקה הודית ועומאנית נשמעת עד אמצע הלילה. בבוקר הם נוסעים ממקום למקום, בין אתרי התיירות של עומאן: הסירות השטות בואדי שאב המוצף במים, הבולען עם מי התורכיז שצעירים קופצים לתוכו, ההרים הקרירים של ג'בל אחד'ר בהם מגדלים ורדים ורימונים, הגבעות המשוננות והסלעיות של ג'בל שמס שם עיזים מקפצות מעל עצים ושיחים וסלאלה, הקצה הדרומי והטרופי של עומאן. בכל מקום עומדים כפרים עתיקים, בתי בוץ ואבן הצמודים לקיר סלע תלול ולצדם, וילות ענקיות ומרשימות בצבע ורוד פוקסיה.

מקור וקרדיט : תמר ברס , אתר וואלה 

להמשך הכתבה המרתקת של תמר ברס באתר וואלה 

המצודה העתיקה במוסקט, עומאן 

מצודת Nakhl Fort בעומאן , נבנתה במאה ה16 על מנת להגן על הסוחרים המקומיים בעומאן 

אמנות

בלה בציוריו של מארק שאגאל

מכל שלושת נשותיו זכתה רק אשתו בלה לביטוי רב ביצירות האמנות של מארק שאגאל

בעודו סטודנט של הצייר ליאון באקסט, בסנט פטרסבורג   למד מארק שאגאל את מלאכת  הציור . ב-1910, כאשר חזר לעיר הולדתו ויטבסק ופגש את בלה, אהבת חייו.

ב-1910 הוא עזב לפריז, מעוז האמנות באותה עת, ושם התרועע עם אמנים שביניהם: מודליאני וסוטין, וכן עם המשוררים סנדרר ואפולינר, שעודדוהו להמשיך בדרכו האמנותית. סגנונו הושפע מאמנותם של ז'אן פרנסואה מילה, הונורה דומייה ורוברט דלוני, ומהאמנות הפוביסטית והקוביסטית. אך את עולם הדימויים שלו שאב בעיקר מזיכרונות ילדותו בעיר הולדתו ומן האמנות הרוסית העממית. בעבודותיו משתמש שגאל בסמלים, בהומור ובפנטזיה על מנת לבטא רגשות של ייאוש ושל אושר. עבודותיו מכוונות לעבר התת-מודע ומלאות השראה פואטית.

בשנת 1914 חזר שוב מארק שאגאל לוויטבסק, ונשא לאשה את ארוסתו בלה רוזנפלד, שאותה הכיר בשנת 1909. בשנת 1916 נולדה לזוג בת בשם אידה.

הרוחות הרעות שנשבו באירופה בשנות ה-30 חדרו מבעד לחלון הסטודיו שלו. הנאצים הכריזו על עבודותיו "אמנות מנוונת".

בשנת 1941 נמלט שאגאל מצרפת הכבושה על ידי הנאצים לארצות הברית, בעזרתם של האמריקנים וריאן פריי והיירם בינגהאם הרביעי.

הוא עבד בשביל תיאטרון הבלט של ניו יורק וב–1942 יצא עם הלהקה למקסיקו. שם, על פי ציורים שלו, אשתו בלה תפרה תלבושות מבדים והוא צבע אותם, ישר על הבד.

בשנת 1944 נפטרה אשתו בלה. שאגאל נישא לוירג'יניה האגארד ולזוג נולד בן. שאגאל התגרש כעבור שנים ספורות ובשנת 1952 נישא לולנטינה ברודסקי. בשנת 1949חזר לצרפת והתיישב בכפר סן-פול-דה-ואנס בפרובנס, שם חי עד מותו ושם נקבר.

הנה מבחר מציוריו המוקדשים לרעייתו בלה:

כבר כמה שנים ,בזכות האינטרנט, מרחב העבודה שלנו אינו בהכרח רק במקום העבודה הפיזי שלנו מחוץ לבית אלא גם בבית . אנשים רבים , אמנם, עובדים מחוץ לבית , אבל ממשיכים לעבוד או למצוא עניין בפינת העבודה שלהם בבית.

תערוכת עיצוב הבתים ( סיורי בתים) באינטרנט  מוקדשת הבוקר לפינות עבודה בדירות בחו"ל . הנה כמה דוגמיות מתוך תערוכת עיצוב הבית , תערוכה אותה אנו אוצרים בפינטרסט כבר כמה שנים :

כתובת התערוכה בפינטרסט (4200 עוקבים מכל העולם ו8000 פריטי מידע )

ראה גם :

עובדים מהבית: איך לעצב פינת עבודה אידיאלית

אתם ממש זקוקים לפינת עבודה בבית אבל כל החדרים כבר תפוסים? הנה שלל עצות שיעזרו לכם לעצב משרד קטן במטבח, במסדרון, או אפילו מתחת למדרגות. קדימה, תתחילו לעבוד (קישור)

ראה גם :

דסק טופ: 30 פינות עבודה מעוררות השראה

יש פינות עבודה מושקעות ויש מרושלות. יש פינות נקיות וכאלה מבולגנות. יש בשחור-לבן ויש צבעוניות. הצצנו ל-30 פינות עבודה ביתיות שעושות חשק ליצור או סתם לעבוד מהבית. אה, ויש גם שלל טיפים לעיצוב פינה אטרקטיבית ( קישור)

ראה גם:

אסתטיקה אבולוציונית ב’ – פסיכולוגיה סביבתית: כיצד משפיעה הסביבה על החשיבה שלנו?

ועוד פריט מהתערוכה , שאינו בהכרח פינת עבודה

כתובת התערוכה בפינטרסט (4200 עוקבים מכל העולם ו8000 פריטי מידע )

צילום הפתיחה : הנהר במחוז Kivu province .Congo.

הטרגדיה האדירה של המדינה הענייה והעשירה ביותר בעולם

מרבצים אינסופיים של נחושת, זהב ויהלומים הפכו את קונגו למדינה העשירה בעולם באוצרות טבע, אולם שליטיה הפכו אותה למדינה הענייה בהכנסה לנפש; כעת היא מנסה להשתחרר מאחיזת המוות של ההיסטוריה שלה.

קונגו, המשתרעת בלב לבה של אפריקה, היא המדינה העשירה והענייה ביותר בעולם: מרבצים אינסופיים של נחושת, יהלומים, זהב, קובלט וכל מינרל שאפשר לחשוב עליו הפכו אותה למדינה העשירה בעולם במונחי אוצרות טבע ביחס לשטחה (שווי של 24 טריליון דולר); ואולם היא המדינה הענייה בעולם במונחי הכנסה לנפש (365 דולר לשנה ב–2014). אם ממשלת קונגו היתה מחלקת את משאביה לתושביה, קונגולזי ממוצע המשתכר 1.3 דולרים ביום היה מקבל משאבים בשווי 358,209 דולר.

שטחה של קונגו הוא כגודל כל מערב אירופה, וחיים בה קרוב ל-80 מיליון איש. יש בה כמויות בלתי נדלות של מים מנהר הקונגו, השני בגודלו בעולם, אקלים נוח שרק משביח את האדמה הפורייה ואת השפע האדיר שהיא מצמיחה. היא יצואנית היהלומים השנייה בגודלה בעולם, יצרנית הנחושת החמישית בגודלה, באדמותיה אצורה מחצית מהעתודות העולמיות של מתכת הקובלט, החיונית לתעשיות נשק, ו-70% מהמינרל קולטאן, הדרוש לייצור של מחשבים וסמארטפונים. מאז גילו אותה סוחרים פורטוגזים ב–1480, כולם רוצים לבצוע ממנה נתח: הרודנים ששלטו בה, 250 שבטים שחיים בה, שכנותיה, אימפריות מאירופה, טייקוני יהלומים ונחושת, תאגידים בינלאומיים ציניים וממשלות מערביות שמתעלמות מהקטל המתמשך וממעשי זוועה מחרידים. את המחיר משלמים כבר יותר מ–100 שנה עשרות מיליוני תושביה, דור אחר דור אחר דור. קונגו אינה רק החמצה כלכלית בלתי נתפשת. היא טרגדיה. מאז תחילת המאה ה—20 נטבחו בה עשרות מיליוני תושבים, ואוצרותיה נהפכו לקללה.

נדן פלדמן , דה-מרקר   קישור ישיר לכתבה

כמה צילומים נוספים מקונגו :

Congolese Woman pounds manioc (cassava) leaves in preparation of a cooking a meal for the family.

הכנסיות המצויירות של צפון מולדביה

הכנסיות המצוירות של צפון מולדובה (ברומנית: Bisericile pictate din nordul Moldovei) במחוז סוצ'אבה שבצפון חבל מולדובה, ברומניה נבנו בשנים 1487 – 1532 ומשמשות דוגמה ייחודית לאומנות הביזנטית בגלל ציורי הקיר המעטרים אותן. חלקן משמשות היום כמנזרים. בשנת 1993 הוכרו שבע כנסיות מצוירות על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית:

המנזר הרומני הצבעוני במולדובה , רומניה

Voroneţ painted monastery, a Unesco World Heritage Site in northern Moldavia, Romania

זוויות צילום

רגעים שקטים

לצילום המקורי 

הנכדים של המלכה במירוץ סוסים , 2015 

  נותרו עוד כמה מגדלורים פעילים בעולם 

למרות ששיש כיום תקשורת לוויינים וניווט לוויינים , עדיין יש מקומות בעולם בהם מגדלורים הם חיוניים לספינות ולאוניות ,  למשל באזור הפיורדים בנורווגיה, בסקוטלנד  ובאגם מישיגן בארה"ב.

מה יש בהם?

עידן המגדלורים הסתיים למעשה. החשיבות העצומה שהיתה להם אבדה או הצטמצמה מאוד. עם זאת, המגדלורים הם סמל המסרב להיעלם. הטכנולוגיה אולי צעדה הלאה והשאירה אותם מאחור, אבל הספרות ("אל המגדלור" של וירג'יניה וולף הוא הדוגמה הבולטת ביותר), הזיכרון התרבותי המשותף ובעיקר הרומנטיקנים בכל העולם מסרבים לזנוח את המגדלורים.

בראשית במאה העשרים המציא הממציא השבדי Gustav Dahlén את מגדלור ה־AGA, שיתר את הצורך באיוש המגדלור. אך המגדלורים המאוישים המשיכו לפעול שנים רבות לאחר מכן, סיבה חלקית לכך היא יכולתם של שומרי-המגדלור לעזור בהצלה בשעת-צרה. השיפורים בניווט הימי ובביטחון, כגון ה־GPS הובילו לצמצום הדרגתי של מספר המגדלורים המאוישים. אחרוני שומרי-המגדלור עזבו את תפקידם בשנות התשעים של המאה ה-20. היום נשארו מעט מגדלורים מאוישים.

הנה כמה צילומים  מרהיבים של מגדלורים פעילים :

בצילום למטה : מגדלור באזורי הפיורדים בנורבגיה  

Moonrise and sunset at Split Rock Lighthouse, North Shore of Lake Superior, Minnesota

 בצילום למטה : המגדלור באגם מישיגן בחורף 

הכלה לא לבשה שחורים , אבל אם הכלה כן .

השבוע היא התחתנה שוב והפעם החתונה עברה בשלום .

הצעירה סינית  הזו התכוננה לקפוץ  בשנת 2011 מקומה שביעית כשהיא לבושה בשמלה בה הייתה אמורה להינשא לפני שארוסה הודיע לה כי הוא התחתן עם אחרת. תושב מקומי משך אותה והציל את חייה.

הצעירה, סטודנטית מן עיר צ'אנגצ'ון שבצפון מזרח סין, הוציאה את פלג גופה התחתון מחלון הקומה השביעית שבבניין מגוריה ואיימה לקפוץ אל מותה. כל זאת מול קהל הסקרנים הרב שצפה במתרחש.

הדרמה נמשכה דקות ארוכות, כשהצעירה בשמלת הכלה תלויה בין שמיים וארץ. השוטרים שהוזעקו למקום פרסו רשת ביטחון מתחת לבניין, והרחיקו את קרוביה של האישה כדי שאלו לא ייחשפו למחזה המבעית.

אז נכנס לתמונה מנהל משרד מקומי, שנחלץ לעזרתה. הוא יצא מן החלון, וניסה למשוך אותה ולהכניסה פנימה, כשהיא ממררת בבכי. מאמציו נשאו פרי ולבסוף הוא הצליח למשוך את הכלה אל תוך הבניין, והיא הועברה מידית לקבלת טיפול בבית החולים.

  בצילום למטה : הכלה המאושרת והחתן הנאמן לכלה

מלחמת האזרחים בספרד – כמה צילומים מרתקים

נשים נטלו חלק פעיל במיליציות האנטי-פשיסטיות במלחמת האזרחים בספרד , באימונים וגם בלחימה ,

הנה צילום משנת 1936 : Republican women training in Barcelona, Spain, August 1936

וכדאי גם לקרוא את הסקירה שכתבנו לפני כמה חודשים :

נשים במלחמת האזרחים בספרד 1936-1939 | רגעים היסטוריים

  ציורי המערות של העת העתיקה באלג'יריה

ציורי מערות רבים נמצאים בהרי טאסילי נאג'ר בדרום מזרח אלג'יריה. שהוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. אמנות הסלע התגלתה לראשונה בשנת 1933 ומאז הניבה 15,000 תחריטים וציורים שמתעדים את נדידת בעלי חיים השונים, שינויים אקלימיים, ושינוי בדפוסי אוכלוסיית האדם בחלק זה של מדבר סהרה, מ-9000 לפנה"ס ( הערכת הזמן  נקבעה לאחרונה שוב באמצעות  שיטות כמו תיארוך פחמן-14).

 אמנות

הצייר האוסטרלי שהעדיף לצייר בפריז ולהלחין באוסטרליה

כאשר אשתו הצרפתייה נפטרה בשנת 1933 הוא חזר לאוסטרליה ושינה כיוון , הוא התחיל להלחין מוסיקה לירית ומוסיקה ליצירות בלט וריקודים ,  ויש כמה יצירות בלט מרגשות שהלחין באוסטרליה.

  רקע

Rupert Bunny – Wikipedia, the free encyclopedia

 (Australian Artist in Paris – Rupert Bunny (1864–1947

 הנה כמה יצירות אמנות מהתקופה שלו בצרפת :

Rupert Bunny. APOLLO AND DAPHNE

מדריד – סמטאות מימי הביניים

עדיין יש במדריד לא מעט רחובות וסמטאות עתיקות מימי  הביניים , הנה  כמה צילומים:

Gamcheon , דרום קוריאה 

"בוסאן  בדרום קוריאה היא לא רק נמל. יש בה גם נקודות תרבות רבות, כמו ה-Yonggungsa Temple, מקדש ארמון הדרקון שהוקם על צלע הר שנשפך לתוך מימי הים הסוער – וגם גאווה היסטורית לא קטנה. אחת האטרקציות בבוסאן ללא ספק נמצאת בכפר הציורי Gancheon (גנצ'ון). האירופאים כך אומרים, מכנים אותה סנטוריני הקטנה בשל מראה הבתים על צלעות ההרים. יש שיגידו שהכפרים מזכירים את הפאבלות בברזיל, אבל שיטוט בהם מזכיר בכל זאת שמדובר במקום בטוח הרבה יותר, מדהים בפרקטיות ובניצול כל סנטימטר לטובת מגורים.

לכפר הזה יש גם ערך רב במסגרת ההיסטוריה של העם הדרום קוראני. מספרים שבמלחמת הקוריאות הצפון הצליח לחדור לתוך דרום קוריאה, כאשר חלק גדול מהתושבים שנלחמו הצטופפו בבוסאן בדיוק באזור בו נמצא הכפר הציורי היום. הקוריאנים שיודעים דבר או שניים על שיווק, השאירו את הבתים בדיוק כפי שהיו אז. אמנם הם סללו שבילים יפים, ושימרו את הבתים, אבל בכל זאת מצליחים לספק טעימה על החיים כפי שהיו בעבר".

מקור וקרדיט : אלי סניור , YNET

כמה צילומים מרהיבים של Gamcheon :

האולם הכי מרהיב בהרמיטג' בסן פטרסבורג

יש הרבה מאד היסטוריה באולם הזה בהרמיטג' בסן פטרסבורג ,  הצארית קתרינה הגדולה יזמה את הקמתו וכל הצארים אחריה נהגו להיפגש כאן עם האצילים ולקבל החלטות .

העיצוב מרהיב !!

מקור וקרדיט :  This hall in the Hermitage Museum in St. Petersburg, Russia, was so impressive. There was so much history there. Even the building itself is an impressive work of art!

Lavenham, Suffolk

המבנים של הכפר הבריטי הזה הם מהמאה ה15 והם ייחודיים ,

Lavenham, Suffolk, This little village is amazing, about 15 minutes outside of Bury St Edmunds גם בית המלון בכפר   Lavenham הוקם במבנה אותנטי מהמאה ה15 , כדאי להזמין חדרים כבר עתה .The Swan at Lavenham hotel, Suffolk: review דלת עתיקה בהרי האטלס במרוקו סמטאות עתיקות ורחובות צדדיים החיים האמיתיים באירופה ובמקומות אחרים בעולם מתנהלים בסמטאות קטנות ורחובות צדדיים . התערוכה שלנו בפינטרסט כוללת אלפי צילומים של סמטאות אחוריות ורחובות צדדיים בעולם . הנה כמה דוגמיות מתוך התערוכה בפינטרסט : Vicolo di Gallipoli, Salento, Italia (by Chiara Riccia, via Flickr Porto Maurizio כתובת התערוכה שאנו אוצרים בפינטרסט (קישור)  פריז של לילה , שנות ה-30 בראסאי (צרפתית: Brassaï) בשמו האמיתי גיולה הלאס הבן (הונגרית: Gyula Halász jr)‏; 9 בספטמבר 1899 בראשוב – 8 ביולי 1984 אז Èze,Alpes Maritimes), צלם, צייר, פסל ואיש קולנוע צרפתי ממוצא הונגרי, יליד טרנסילבניה, שהנציח את חיי הלילה של פריז של שנות ה-1930. ידידו, הסופר הנרי מילר, כינה אותו "עיניה של פריז" . בשנת 1933 פרסם את אלבום צילומיו הראשון בשחור- לבן "פריז של לילה", בליווי טקסט של הסופר פול מוראן, שזיכה אותו בהצלחה גדולה, במיוחד בחוגים האומנותיים. חלק מעבודותיו בתחום הצילום הקדיש לחברה הגבוהה, לסלבריטאים של אותה תקופה – אקדמאים, אנשי התיאטרון והאופרה. בין השאר צילם תמונות של סלבדור דאלי, פבלו פיקאסו, אנרי מאטיס ואלברטו ג'אקומטי , של ז'אן ז'נה ו אנרי מישו, ז'אן פול סארטר, סימון דה בובואר ואחרים. בראסאי קלט בתמונותיו גם זוגות מאוהבים ( למשל "מאוהבים בבית קפה קטן בשכונת האיטלקים" 1932,שנשיקתם משתקפת בראי הסמוך) , דמויות של זונות בפינות רחוב, רקדניות חשופות חזה מה"פולי ברז'ר" , מסיבות ריקודים של טרנסג'נדרים במועדון "Magic City", כנופיות של פרחחים וכו'. בהשפעת הסוריאליסטים צילם גם את ה"פסלים שלא מכוונה" מהסביבה – צורות כמו-פיסוליות של כרטיסי טיסה, קופסאות גפרורים או אצבעונים, חתיכות סבון, וכו'. בסדרתו "טרנסמוטציות" השתמש בתשלילי צילום כחומר גלם לציורים וחשף אותם שנית. זאת לאחר שבשנת 1932 באחד מבקוריו הראשונים בסטודיו של פיקאסו בראסאי שכח תשליל כזה שהפך אחר כך בידי פיקאסו לציור "אשה מול ראי". בראסאי צילם צילומים רבים על שיטות העבודה של פיקאסו צילומים של בראסאי ושל אמני צילום אחרים איירו את ספרו של אנדרה ברטון, "אהבה מטורפת" Amour fou החל משנת 1937 במשך 30 שנה עבד בשביל כתב העת האמריקאי Harper's Bazaar. בעת הכיבוש הגרמני נאצי בפריז נמנע בראסאי מלפנות לשלטון החדש ולבקש ממנו רישיון עתונאי או צלם ופנה לעיסוקו האהוב עליו מצעירותו – השרטוט והציור. צייר במיוחד עירום נשי בדרך כלל נשים בריאות-בשר כמו בתמונותיו של רובנס. הנה  עוד כמה צילומים שלו :   George Brassaï – A la Cabane Cubaine, Montmartre, ca. 1932 זוויות צילום                                                                                                                                               Keleti station, Budapest by navidbaraty  שדות אורז בפילפינים  Kissimee, Florida                       מקור וקרדיט                                                                                                                עיצוב פנים   אמנות Alberto Sughi Salvador Dali – Bather 1924   Aurelio arteta Aurelio Arteta – Wikipedia, the free encyclopedia